Page 406 - zman
P. 406
| 406קריסטן אשלי
שלו כדי להוריד את הגוש שאיים לפרוץ מגרונו ועיניו בהו אל מעבר
לבר.
"קורט ",קראה ברוך.
"לא שמרתי עלייך ,קאדי".
"בארוחת הערב ,בשתי הפעמים עם ההורים שלי וקיילן ,אין לך
מושג .אני שמחה שלעולם לא תדע .אבל בדרך כלל הייתי מאבדת
את זה ,יוצאת מהכלים או מרגישה מובסת .אבל כשהייתי איתך ,פשוט
עמדתי בזה ,כי ידעתי שאחר כך אלך הביתה איתך .ידעתי שהחיים
שלי הם אתה ואני ושהם כבר לא חשובים .אם אימא שלי אמרה משהו
או שקיילן אמר משהו ,כל מה שעשיתי היה להביט בך וזה נתן לי כוח
להתמודד עם זה".
זה גרם לקורט להחזיר אליה את מבטו.
"וכשהיינו יוצאים עם החבורה של לארס ",המשיכה" .לא אהבתי
את זה ,אבל ידעתי שאתה יודע ולא הייתי שם בשבילם .הייתי שם
איתך .כך שלא היה לי איכפת .לא הרגשתי בלתי מוגנת .זה היה אותו
הדבר .יכולתי להתמודד עם זה מכיוון שהיית שם איתי ותמיד בסוף,
קורט ,היינו יחד והיינו פשוט ...אנחנו".
"ובסוף לא נשארנו יחד לתמיד ",השיב.
"ועכשיו זה התחיל מחדש כך שזה לתמיד".
לא היה לו מה לומר ,הוא רק התפלל לאלוהים שהיא צודקת.
קאדי התקרבה אליו עוד" .קנית את כל האוכל והוצאת את הזבל
ועזרת לי להדיח את הכלים ,ויצאת מהמיטה מוקדם בבוקר כדי לקחת
אותי לעבודה כשהיה קר עד כדי כך שהאוטו שלי לא הניע .אהבתי את
זה .אהבתי את כל מה שקשור אליך .מה שאומר שאהבתי את האופן שבו
דאגת לי ולא עשית מזה עניין .עשית את זה בטבעיות ,כמו נשימה".
"ובזמן שחלף בינתיים ,לא עשיתי את זה".
"תפסיק עם זה!" היסתה אותו.
שינוי הנימה הפתאומי שלה גרם לקורט להפנות את ראשו
בפתאומיות.
"אמרת לי לא לחזור לשם ,אבל אתה כל הזמן חוזר לשם ,קורט .אז
תפסיק עם זה .אנחנו לא שם .אנחנו כאן".
היא טלטלה את ידו בחוזקה והמשיכה לדבר.
