Page 445 - zman
P. 445
הזמן שחלף בינתיים | 445
אליו ולחשה בקול רם" ,היא החברה הכי טובה החדשה שלי ".היא
שחררה אותו והמשיכה" ,ודודה קאת' ופגשת את קאדי והנה אבא'לה!"
כשסיימה ,ג'ייק הרשה לעצמו לחייך אליה אבל כשעיניו פנו אל
קורט הייתה בחיוך שלו שאלה.
"אז נראה שהולך טוב ",מלמל.
"כן ",הסכים קורט.
קאת' פרצה בצחוק.
היא השתנקה מעט כשג'ייק הביט בה ,אבל התאוששה במידה
מספקת כדי לומר" ,תרצה להצטרף אלינו?"
"תודה אבל אני לא יכול .הבן שלי מגיע הביתה מהקולג' והוא רוצה
את כל הפינוקים של הבית ,בלי לצאת מהבית ,אז אני אוסף כאן כמה
מנות לקחת למשפחה שלי ",השיב ג'ייק.
"חבל מאוד ",מלמלה פאם.
מייק נענע בראשו ,מבטו חיפש אהדה ו ...יכולתי לקפוץ משמחה
כשנח על קורט.
"אבל שמעתי שאפגוש אתכן הנשים בארוחת ערב ביום ראשון
הבא?" שאל ג'ייק.
״הו כן ,ללא ספק,״ אמרה שאנון.
"נגיע בשמחה רבה ",התנגן קולה של פאם.
"לגמרי ,לכל הרוחות המזורגגות ",הכריזה קאת'.
"את מודעת לזה שזה לא אומר שמה שקורה במגדלנה נשאר
במגדלנה נכון?" שאל פאט את קאת'.
קאת' משכה בכתפיה.
צחקקתי.
ג'ייק הביט בי כשחיוך מרחף על שפתיו.
הפסקתי לצחקק.
קורט פרץ בצחוק והחיוך של ג'ייק נעשה שוב ענקי.
"מה מצחיק?" שאלה ג'ייני.
"אראה לך תמונה של דוד ג'ייק ,כמו שהוא נראה עכשיו ,עוד
שלושים שנה ואזכיר לך את הרגע הזה ,דובשנית ",השיב קורט ואז
הושיט את ידיו ,לקח את בתו והשעין אותה על מותנו באותה דרך
שעשה זאת ג'ייק.
