Page 449 - zman
P. 449
הזמן שחלף בינתיים | 449
מבטה של קאת' עבר אל בעלה" .אני יודעת ,מאחר שהייתי שם
כאשר עשינו אותה".
קורט גיחך שוב.
"על מה אתם מדברים?" שאלה ג'ייני בלחישה רועמת.
הנחתי אצבע על שפתיי לרגע ולחשתי" ,סוד של בנות .ברגע זה,
אנחנו צריכות להיות ממש ,ממש בשקט .אני אספר לך כשנסתכל
בשמלות במחשב מאוחר יותר .עשינו עסק?"
עיניה נעשו ענקיות והיא הנהנה במהירות וענתה ביראת כבוד,
"עשינו עסק".
"גם אני יכולה לשמוע ,דודה קאדי?" מלאני שאלה.
״כמובן ,מתוקה,״ עניתי.
מלאני חייכה אליי.
קרצתי לה.
זרועו של קורט נכרכה סביבי מאחור ,ידו על המותן הנגדית שלי,
כריות אצבעותיו לחצו לחיצה קלה ואז הרפה.
נראה לי שזה אומר שהוא מרוצה מאיך שהדברים מתפתחים עם
ג'ייני.
הוא לא היה היחיד.
העולם סבב סביב העיניים האלה.
שלו.
ושל ג'ייני.
כן ,רציתי ילדה קטנה.
ילדה שתיראה בדיוק כמו אחותה.
ג'ייק נפרד שוב לשלום כשיצא משם עם שלוש שקיות מלאות
אוכל .וריטי ואלייז'ה חזרו עם שני מגשים ועליהם ערמות של
אוכל.
היא עדיין שתקה.
אלייז'ה שיגר לעברה מבטים.
ולכן קאת'י ואני שיגרנו מבטים זו אל זו.
אכלנו.
הלכנו הביתה.
והבנות (חוץ מוריטי ,שהלכה לסטודיו ,מאחר שהבחורים התאספו
