Page 453 - zman
P. 453
הזמן שחלף בינתיים | 453
ואז חזרה לגלול וללחוץ על העכבר.
בהיתי בראשה הכהה ואז התכופפתי ונשקתי לו.
עשיתי את זה במאמץ לא לפרוץ בבכי ,או לחלופין ,לקום ולצאת
בריקוד עליז.
זאת הייתה החלטה נבונה .ג'ייני הטתה את ראשה לאחור ושלחה
אליי עוד חיוך זוהר.
"את יודעת כמה את חכמה?" שאלתי.
היא הנהנה בכובד ראש" .המורים שלי אומרים שאני חדה כתער.
ואבא'לה אומר שאני זריזה כמו שד".
"הם צודקים ",אמרתי לה" .אבל האם את יודעת כמה את מקסימה?"
היא נראתה מבולבלת" .את מתכוונת יפה?"
"כן ,אבל באופן שאני יכולה גם לראות אותו ".הושטתי אצבע
ונגעתי בליבה" .וגם להרגיש אותו כי את יפה גם מבפנים".
היא נראתה מלאת התפעלות" .אף אחד לא אמר לי אף פעם שאני
יפה מבפנים".
"ובכן ,זה נכון ואף פעם אל תפסיקי להיות כזאת ,כי זה באמת לא
משנה איך את נראית מבחוץ .משנה רק איך את מבפנים".
עוד הנהון חמור סבר שגרם לי לרצות לנשק אותה שוב אז זה מה
שעשיתי ,רכנתי ונגעתי בשפתיי במצחה.
כשהתרחקתי היא נראתה כאילו הגיעה למסקנה כלשהי והיא לא
נתנה לי לתהות מהי.
"עכשיו אני חושבת שאני מבינה למה את יפה יותר כשאת מסתכלת
על אבא'לה .כי מה שבפנים יוצא החוצה".
בסדר.
זה גמר אותי.
התאהבתי לגמרי בבת של קורט.
לא בעיניה.
לא במקדם המתיקות הבלתי נתפס שלה.
לא בעובדה שקורט היה האבא שלה.
אלא כי היא הייתה ג'ייני.
"אבא שלך ממש צודק ,ג'ייני ",אמרתי ברכות" .את זריזה כמו שד".
היא שגרה לעברי חיוך גדול.
