Page 458 - zman
P. 458
| 458קריסטן אשלי
"קורט ,יש לך חדר שינה לאורחים?" שאלה.
אוי ,לא.
"לא ,מתוקה ,אני —" החל קורט לומר ,בזהירות ואני ידעתי שהוא
קרא את ההבעה שעל פניה.
היא קטעה אותו" .יש לך ספה?"
"מה קורה?" שאל פאט.
וריטי הסתובבה לעבר אביה" .אני לא יכולה להישאר כאן".
"למה לא?" שאל פאט.
"אני פשוט לא יכולה .בסדר?"
מייק ודאלי הגיעו (עם פאט) והביטו בדלת שוריטי נכנסה דרכה.
תשומת ליבו של פאט הייתה נתונה לבתו.
"את צריכה את אימא שלך?" שאל בעדינות.
"אני צריכה לעבור לקורט ",השיבה וריטי ושבה ופנתה אל קורט.
"אני יודעת שזה לא מנומס להזמין את עצמי אליך .ואני מצטערת .אני
לא אפריע לך .אני מבטיחה .אבל אם אני לא יכולה לעבור אליך ,אני
עולה על מטוס בחזרה לניו־הייבן".
"מה לעזאזל קרה בסטודיו?" שאל פאט.
"אני אבדוק ",מלמל קורט ,שחרר אותי והחל לנוע לעבר הדלת.
"אלך איתך ",הכריז מייק.
אוי ,לא!
"לא!" וריטי ואני צעקנו.
אבל רק אני המשכתי.
"אני אלך ".הצבעתי לעבר קורט" .אתה תחלק פאי ".הצבעתי לעבר
מייק" .אתה תעזור לו ".הצבעתי לעבר דאלי" .אתה תעלה ותיקח שוב
הזמנות מכולם ".הצבעתי לעבר פאט" .לך להביא את קאת' ,אני הולכת
לאלייז'ה".
"וריטי ,תארזי את הדברים שלך .אחרי הפאי ,ג'ייני ואני חייבים
לזוז .ואת באה איתנו ",פקד קורט.
לא ידעתי אם לנשק אותו ,או לצעוק עליו על זה שהוא מתערב
כשאף אחד מאיתנו לא יודע באמת מה קרה.
"תודה ",התנשמה וריטי.
ההתרגשות שבה אמרה זאת ,גרמה לי לרצות לנשק אותו.
