Page 459 - zman
P. 459
הזמן שחלף בינתיים | 459
לא נישקתי אותו.
הלכתי למתלה המעילים בכניסה ,לקחתי את המעיל שלי ואז חציתי
את החדר אל הדלת השנייה ,כדי לצאת לחפש את אלייז'ה.
לא הלכתי לסטודיו.
הלכתי לחנייה שבה חנו היגואר שלי והטנדר החבוט של אלייז'ה,
וחציתי אותה אל הדלת האחורית שהובילה למדרגות שעלו לדירה.
הלמתי בדלת.
"אלייז'ה!" צעקתי" .זאת קאדי!"
שמעתי צעדים .הם לא התקרבו במהירות ,אבל הם גם לא התעכבו.
הדלת נפתחה ואני הייתי המומה כשהבטתי אל תוך פניו הנפולות של
אלייז'ה.
אלוהים.
מה קרה בסטודיו?
הם הכירו זה את זה בקושי שבוע!
"מתוק ",לחשתי.
"לא מספיק טוב בשבילה".
אלוהים אדירים.
"אלייז'ה —"
"היא כל כך יפה והיא כל כך מתוקה והיא אוהבת אותך כל כך,
קאדי .אני לא חושב שאפילו את יודעת כמה היא אוהבת אותך .אבל
אני יודע — מהאופן שבו היא אוהבת אותך ,האופן שבו היא מדברת
עלייך ,האופן שבו היא מדברת על המשפחה שלה — שיש לה לב גדול.
יש לה עתיד גדול .ולכן ,אני לא מספיק טוב בשבילה".
״איך אתה יודע את זה?" שאלתי.
הוא הניף זרוע באוויר ולא ידעתי למה הוא מתכוון בזה .לעצמו.
לזה שהוא גר בדירה מעל לחנייה .לטנדר שלו .לחיים שלו .או לכל
אלו יחד.
"אפילו לא ניסית ",ציינתי.
"מה הטעם?" שאל" .כל העולם כולו פרוש לרגליה .היא בת עשרים,
איזה מין בחור אני אהיה אם אני אגביל אותה לשום דבר ,בשום מקום
במיין?"
"אתה לוקח את זה רחוק מדי .פגשת אותה רק לפני כמה ימים".
