Page 461 - zman
P. 461
הזמן שחלף בינתיים | 461
"על מה את מדברת?" שאל בקוצר רוח.
"פגשתי אותה רק פעם אחת ,אבל הפער ביניהם גדול יותר מאשר
בינך ובין וריטי ,והם בכל זאת יחד ,וממה ששמעתי ,הם מאושרים מאוד
מהביחד שלהם".
"כן ,אבל הטנק הוא מתאגרף שהרוויח כסף מכל קרב שהשתתף בו
בטלוויזיה ועושה הון במועדון ההוא ואני רק"...
"אלייז'ה —"
הוא נענע בראשו" .לא".
"אלייז'ה ",אמרתי בבהילות ,כי הוא החל לסגור את הדלת.
הוא הסתכל לתוך עיניי" .יום אחד ,את והיא ,גם היא ...יום אחד
שתיכן תודו לי".
ובמילים האלה סגר את הדלת.
"אלייז'ה!" קראתי ,מכה בכף ידי על הדלת.
שמעתי צעדים עולים במדרגות.
"אוף!" צעקתי ,הסתובבתי וצעדתי בכעס בחזרה למגדלור .פתחתי
את הדלת לרווחה ונכנסתי בסערה פנימה.
ריילי וקורבין עלו במדרגות ,עם צלחות פאי בידיהם.
קורט ומייק עמדו ליד הדלפק ודקסטר לידם ,מחכה לצלחות
נוספות ,מוכנות להגשה.
פאט ודאלי הוסיפו את הקצפת ואת הגלידה ,בהתאמה.
כל העיניים פנו אליי.
"איפה וריטי?" ביקשתי לדעת.
"בחדר שלך עם קאת' .אורזת ",השיב פאט.
הילדים ישנו פחות או יותר בכל מקום שהתחשק להם; בין
שבמגדלור ,בסטודיו או בקרוואן.
אבל בכל לילה מאז שקורט ואני חזרנו להיות יחד ,חוץ מאשר
בלילה הראשון וכאשר הייתי עם קורט ,וריטי ישנה איתי.
השלכתי את המעיל שהורדתי על מסעד הספה והודעתי" ,הוא חושב
שהיא טובה מדי בשבילו".
פניו של קורט לבשו הבעה ידענית.
מייק דאלי ופאט הביטו לעבר הדלת שזה עתה נכנסתי דרכה.
דקסטר נראה מבולבל.
