Page 466 - zman
P. 466
| 466קריסטן אשלי
״היא תהיה בסדר .אלייז'ה יהיה בסדר .הכול יהיה בסדר והדברים יקרו
באופן שבו הם אמורים לקרות ".הוא התרחק והביט אל תוך עיניי.
"התפקיד שלך הוא לא למות מדאגה בדרך".
הנהנתי.
"אני מדבר בהיגיון?" הוא הקניט אותי.
שוב נעצתי בו מבט זועם.
הוא פרץ בצחוק.
וריטי ירדה במדרגות עם מזוודה.
היא סקרה את החדר" .איפה קורט?"
"הוא למעלה מסיים את הפאי שלו עם ג'ייני .בואי הנה ",קראתי.
"תני לי להביא לך חתיכת פאי".
היא שמטה את המזוודה שלה לרגלי המדרגות ניגשה אליי ואמרה,
"אני לא יכולה לאכול פאי כרגע ,דודה קאדי".
הנחתי את הצלחת שלי בצד והושטתי אליה יד" .אז פשוט בואי
לכאן".
היא באה ואני חיבקתי אותה בזרועי ומאחר שמייק עדיין אחז בי
בשלו ,הוא זז לעברה כך שחיבק גם אותה.
"את תהיי בסדר גמור ,ילדה ",מלמל מייק ,שדיבר עתה אל תוך
שיערה של וריטי.
"כן ",ענתה ,בלי שהשקיעה מאמץ בניסיון להסתיר את העובדה
שהיא לא מאמינה בזה.
קורט ירד למטה וג'ייני ירדה איתו ויחד איתם ירדו עוד כמה.
אבל ג'ייני הייתה היחידה שנראתה נרגשת" .אנחנו עושים מן מסיבת
פיג'מות!"
וריטי זרמה עם זה.
הם התכוננו לעזוב וקורט לקח פיקוד על המזוודה של וריטי.
וריטי ואני לקחנו פיקוד על ג'ייני.
הלבשנו אותה בבגדי החורף שלה וכל אחת מאיתנו אחזה ביד אחרת
שלה ,כשהובלנו אותה החוצה אל הטנדר של קורט.
אני הייתי זאת שעזרה לה לחגור במושב האחורי ונתתי לה נשיקה
לפני שאמרתי לה" ,נתראה אחר כך ,מתוקה".
״מחכה בקוצר רוח ,קאדי!" קראה.
