Page 467 - zman
P. 467

‫הזמן שחלף בינתיים | ‪467‬‬

‫חייכתי אליה‪ ,‬סגרתי את הדלת‪ ,‬נתתי לוריטי חיבוק והיא נכנסה אל‬
                                                       ‫המושב הקדמי‪.‬‬

 ‫עקפתי את קדמת המכונית ונתתי לקורט חיבוק ונשיקה על הלחי‪.‬‬
‫הוא נשק לי על שלי ולחש באוזני‪" ,‬אתקשר אחרי שאסיים איתן‪".‬‬

            ‫"תודה‪ ",‬לחשתי בחזרה‪" .‬אוהבת אותך‪ .‬סע בזהירות‪".‬‬
                                                ‫"זה מה שאעשה‪".‬‬
                                                        ‫הוא נכנס‪.‬‬

                                           ‫התניע את הטנדר שלו‪.‬‬
             ‫יצא מהחנייה והפעם לא רק אני נופפתי להם לשלום‪.‬‬
‫אבל רק אני הסתובבתי והסתכלתי לעבר החלונות שמעל לחנייה‪,‬‬
            ‫בדיוק בזמן לראות קצה וילון שהורם‪ ,‬נופל חזרה למקומו‪.‬‬

                                          ‫"אני מהאו"ם" מלמלתי‪.‬‬
                             ‫"מה?" שאלה שאנון‪ ,‬שעמדה לצידי‪.‬‬
                           ‫הבטתי בה‪" .‬שום דבר‪ .‬אני צריכה יין‪".‬‬
‫"מילים כדורבנות‪ ",‬פסקה קאת'‪ ,‬שלא בדיוק הסתירה את הדאגה‬
         ‫שעל פניה‪ ,‬בזמן שהביטה בטנדר של קורט יוצא דרך השער‪.‬‬
‫מייק הרים שלט רחוק‪ ,‬כיוון אותו לעבר השער והוא החל להיסגר‪.‬‬

                                   ‫נכנסתי פנימה‪ ,‬היישר אל היין‪.‬‬
   462   463   464   465   466   467   468   469   470   471   472