Page 465 - zman
P. 465
הזמן שחלף בינתיים | 465
הגבות שלי התרוממו" .מה?"
"הוא צריך אותך והיא צריכה אותך ,אז את צריכה להיות מהאו"ם.
ניטרלית .מקום בטוח לשניהם .אז אחרי שאמרת לו את מה שאמרת.
וניהלת איתה שיחה .הגיע הזמן לסגת ולהיות מקום בטוח לשניהם
ולתת להם לפתור את הדברים בעצמם".
הוא צדק שוב.
פשוט לא מצא חן בעיניי מה שאמר ,אבל הוא צדק.
הזעפתי פנים.
קורט חייך.
ואז הוא הרים את הסנטר שלי כדי להפנות את פניי אליו ,נתן לי
נשיקה ואמר" ,צריך פאי".
הנהנתי.
הוא שחרר אותי ,כרך זרוע סביב כתפיי והוביל אותי בחזרה אל האי.
הוא לקח את צלחת הפאי שלו למרפסת התצפית.
אכלתי את המנה שלי ובהיתי בדלת הפונה לכיוון השביל לחנייה.
מייק כבר אכל את המנה שלו ,אז הוא ניגש אליי כאשר הייתי
באמצע שלי וכרך זרוע סביב מותניי.
הפניתי אליו מבט זועם.
השפתיים שלו התעקלו.
"הוא מוצא חן בעיניי ",הכריז.
המבט שלי כבר לא זעם.
"הוא משתלב יופי ",המשיך" .יש לו אישה מטורפת בידיים ,כולה
אש ,הוא מדבר ברכות ,נוגע עוד יותר ברכות ,ונותן לה נשיקה והיא
מתקפלת .הוא משתלב באופן מושלם".
בלעתי חתיכת פאי ושאלתי" ,רוצה אגרוף בבטן?"
"לא ",אמר ,הפעם בחיוך רחב.
"קורט דיבר בהיגיון ",הסברתי.
"אני בטוח ,ככה זה כשלדובר יש פין".
הוא קנטר אותי .כזה היה מייק (ולפעמים גם דאלי) .שני האחים
הצעירים תמיד לחצו על כפתורים ,כדי לחמם את העניינים.
ואז הוא עשה את הדבר שאפיין את מייק יותר מכל.
הוא משך אותי אליו ,נשק לצד ראשי ואמר ברכות אל תוך שיערי.
