Page 7 - zman
P. 7
1
ה ֹיה היה לפני שנים רבות
השער לא היה מזמין במיוחד.
מצידו האחד הוצמד שלט שהכריז בכתום זוהר על גבי שחור :שטח
פרטי ,אין כניסה!
מצידו השני הכריז השלט :המעבר אסור בהחלט!
השלטים הללו קישטו את העץ הצבוע והמתקלף של הגדר הלבנה,
הרעועה ,שמשני צידי השער ,לכל אורכה ,במרווחים משתנים אך
תכופים.
"שומר המגדלור האחרון של מגדלנה היה קצת נרגן ",מלמל
המתווך ,שישב לידי ברכב השטח שלו והסיע אותנו דרך השער הפתוח.
הסתכלתי דרך השער אל המגדלור שלפנינו.
מקרוב נראו המבנים שסביב המגדלור — שלא כפי שנראו ממרחק
— רעועים כמו הגדר .הצבע הלבן ופס העיטור השחור שהקיף אותם
היו מתפוררים ודהויים ,חלק מרעפי העץ האדומים שעל הגג היו
מעוקמים או חסרים לגמרי.
המגדלור ,לעומת זאת ,היה לבן בוהק (עם פס עיטור שחור מבריק)
לפיד יפיפה שהתנשא לגובה של חמש קומות .שתי הקומות העליונות
היו מוקפות לגמרי חלונות זכוכית .חלונות נוספים ,בצורות שונות ,היו
פזורים פה ושם במורד היקפו .ובתחתיתו ,צמח עשב ירוק עוצר נשימה
בין צוקי אבן אפורים שהובילו אל הים הכחול כשהשמיים הכחולים עם
ענני הנוצה ששימשו תפאורת רקע למראה המרהיב.
ולפתע ,כשראיתי את כל זה מקרוב כל כך ,התחלתי סוף־סוף
להתרגש מן ההרפתקה הזאת.
זה סימן ,יקירתי .זה לא יכול להיות שום דבר אחר .את צריכה
