Page 82 - zman
P. 82
| 82קריסטן אשלי
בזמן שבחנתי את חוטי החשמל ,החל צד אחד של השער להיפתח,
קפצתי בבהלה וראיתי שוולט היה זה שפתח אותו.
"אלייז'ה ,אחד הבחורים שלי ,קלט אותך וחשב שאת תיירת ,טיפס
וראה שזאת את ",ציין והוסיף" ,חזרת".
"כן ",אישרתי ללא צורך.
"מה דעתך על השער?" שאל.
"הייתי מנשקת אותו אילו לא חשבתי שזה יעורר תהיות באשר
לבריאותי הנפשית".
הוא צחק והצביע לעבר הצד הפתוח" .כבר חיברנו אותו לחשמל
אבל עדיין לא התקנו את הקודן או הבקרה מרחוק .עכשיו כשחזרת,
אבקש מאחד הבחורים לעשות את זה".
נענעתי בראשי והתקרבתי אליו" .אני לא אפריע לך הרבה ,וולט.
יש המון עבודה ואתה לא צריך אישה חטטנית שתפריע לך ,או לאנשים
שלך ,לעשות אותה".
"אני אסיר תודה והמום בו זמנית ",השיב" .ראשית ,זאת תהיה פעם
ראשונה .הלקוחות חטטנים ,אבל אני מבין את זה .וכמו כן ,אני במקומך
הייתי סקרן בטירוף לראות איך המקום הזה מקבל צורה".
הוא צדק .הייתי סקרנית .אבל העדפתי שהעבודה תסתיים.
הסתכלתי מאחוריו לעבר המבנים וראיתי שלסטודיו כבר אין רעפים
על הגג .השאר נראה בדיוק כמו קודם.
"איך הדברים מתקדמים?" שאלתי.
"אנחנו בונים עכשיו את הגגות מהכבד אל הקל ",אמר לי והסתכל
מעבר לכתפו .הוא החזיר אליי מבט" .זאת הייתה החלטה קשה אז
הטלנו מטבע".
חייכתי אליו.
"עובדים עכשיו על הסטודיו ,כמו שאת רואה .אחר כך נעבור
לחנייה המקורה ואז לבניין שבו הגנרטור ",שיתף.
הנהנתי.
״מה שאת לא יכולה לראות מכאן ,הוא שרוקנו וזרקנו את הכול",
הוא דיווח" .דף חדש .אז אחרי שנבנה את הגגות ,נוכל לעבוד בפנים.
כמו שהחלטנו לפני שנסעת ,אסיים קודם את הסטודיו מאחר שזה לא
ייקח זמן רב לשפץ אותו ,כדי שיהיה לך מקום לגור בו בזמן העבודות".
