Page 204 - VOL-2
P. 204

‫ספר חפץ חיים‬
            ‫הלכות איסורי לשון הרע‬

                      ‫כלל ד ‪ -‬הלכה ז‬

‫צריך לשפטו לצד החוב‪ ,‬כן כתב ר' יונה במאמר‬
          ‫רי"ח והרמב"ם פ"א דאבות‪.‬‬

‫(ל) ולספר בגנותו‪ .‬עיין בר' יונה במאמר רי"ט‬
‫שכתב ואשר לא שת לבו לדבר ה' מותר כו'‬
‫ולהודיע תועבותיו כו' ועוד אמרו מפרסמין כו'‪,‬‬
‫ומשמע מלשונו דזה אין ידוע לכל‪ ,‬ואם כן לכאורה‬
‫קשה נהי דבאמת רשע הוא הא על כל פנים איכא‬
‫חשדא על המספר שיחשדו אותו למוציא שם רע‬
‫אם לא שנאמר דר' יונה לא איירי במה שכתב ואינו‬
‫נזהר מעבירה אחת וכו' רק בעבר מתחלה בפרסום‬
‫עבירה אחרת כמה פעמים‪ ,‬אם כן נתחזק בעיני‬
‫הכל לרשע גמור‪ ,‬ולכך מותר לספר אפילו תועבות‬
‫אחרות שעבר עליהן בסתר‪ ,‬דתו ליכא חשדא על‬
‫המספר הזה‪ ,‬אבל באמת זהו דוחק בלשונו‪ .‬וגם‬
‫ממאמר רי"ח במ"ש ובחנת את דרכו וכו' ולגלות‬
‫על חטאתיו וכו' משמע דמתיר לגלות בכל גווני‬
‫באיש כזה ואם כן הדרא קושיא לדוכתין הא איכא‬

                   ‫חשדא‪.‬‬

‫ואולם כד מעיינינן שפיר נראה פשוט דלכך מותר‬
‫לפרסם לכל בכל גווני דהגמרא שם בפסחים הנ"ל‬
‫שאוסרת לגלות לא איירי רק במי שעבר עבירה‬
‫פעם אחת לבד ואיננו עדיין בכלל חנפים מטעם‬
‫זה פן גבר יצרו עליו בפעם אחת וכמ"ש למעלה‬
‫ולא שייך בענין זה להתיר כדי שישמרו הבריות על‬
‫להבא מללכת בדרכיו‪ ,‬לא כן אם עשה עבירה כמה‬
‫פעמים דעל ידי זה הוא יוצא מכלל עמיתך ונכנס‬

                                                 ‫‪194‬‬
                                              ‫‪volume 2‬‬
   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209