Page 220 - VOL-2
P. 220
ספר חפץ חיים
הלכות איסורי לשון הרע
כלל ד -הלכה ט
ו ַּדַאי ּגְנַאי ּגָמּור הּוא ,וְאַף ׁ ֶשהּוא אֱמֶתִ ,מי יֹוֵדעִַ ,אם ֹלא
עָׂ ָשה ּ ְתׁשּובָה וְ ִלּבֹו מַר לֹו עַל הַּ ִמּדֹות הָָרעֹות הָאֵּלּו,
ו ַ ֲא ִפּלּו ִאם הּוא רֹואֶה עָלָיוֶ ׁ ,שהְֻרּגַל ּבְאֹו ָתן הַּ ִמּדֹות הָָרעֹות
וְאֵין ִלּבֹו מַר ֲעלֵיהֶם ּכְלָל ,אַף עַל ּ ִפי כֵן אָסּור לֹו לֵילְֵך
ּולְהַלְ ִעיג עָלָיו( ,לח) ּדְאּולַי אֵינֹו יֹוֵדעַ אֶת ֹחמֶר ִאּסּוָרןִ ּ ,כי
ּבֶאֱמֶת ז ֶה אָנּו רֹו ִאין ּבְחּוׁש לְכַּמָה אֲנָׁ ִשים ו ַאֲ ִפּלּו ִמּבַעֲלֵי
ּתֹוָרהֶ ׁ ,שאֵין מַחֲזִיִקין הַּ ִמּדֹות הָָרעֹות הָאֵּלּו לְ ִאּסּור ּגָדֹול
ּכָל ּכְָךּ ,כְמֹו ׁ ֶשהֵם עַל ּ ִפי אֱמֶת לַּ ִמ ְתּבֹונֵן ּבָהֶם ּבַּכְתּו ִבים
ּומַאַ ְמֵרי חֲז ַ"לַ ,רק לְדָבָר ׁ ֶשאֵינֹו הָגּון סְ ָתם ,וְאּולַי ּגַם
הַחֹו ֵטא הַּז ֶה ּדַ ְעּתֹו ּכֵן ,וְ ִאם הָי ָה יֹוֵדעַ אֶת ֹחמֶר ִאּסּוָרן
ּכְמֹו ׁ ֶשהֵם ,אֶפְׁ ָשר ׁ ֶשהָי ָה ִמ ְתחַּזֵק ּבְכָל ּ ֹכחֹו ָתיו ׁ ֶשֹּלא לַ ֲע ֹבר
עֲלֵיהֶןּ( ,וכְבָר נִ ְמצָא ּבְׁ ַשּבָת (ּדַף ס"טָ ׁ :).שגַג ּבְכֵָרת וְהֵזִיד
ּבְלָאו ׁ ְש ֵמּה ׁ ְשגָגָה) וְאַּדְַרּבָהִ ,אם רֹואֶה אֹותֹו ׁ ֶשהְֻרּגַל ּבְאַחַת
ֵמהַּ ִמּדֹות הָָרעֹות הַּנַ"ל ,יֵׁש לֹו לְהֹו ִכיחֹו ּולְהַּ ִציעַ לְפָנָיו אֶת
ֹחמֶר ִאּסּוָרןּ ,ובָז ֶה יְַקּיֵם ִמצְו ַת עֲׂ ֵשה ּדְ"הֹוכֵחַ ּתֹו ִכיחַ אֶת
ֲע ִמי ֶתָך"( ,לט) וְאֶ ְפׁ ָשר ׁ ֶשּיֹוֶדה לֹו ׁ ֶשעַוְלָה הּוא עֹוׂ ֶשה ,אֲבָל
עַּ ָתה ּדְַרּכֹו יְׁ ָשָרה ּבְ ֵעינָיוּ ,וכְמֹו ׁ ֶשּנֶאֱמַר ( ִמׁ ְשלֵי כ"א ב')ּ" :כָל
ּדֶֶרְך ִאיׁש י ָׁ ָשר ּבְ ֵעינָיו" עַל ּכֵן (מ) אָסּור לְהַחֲזִיקֹו עַל יְֵדי
ז ֶה לְָרׁ ָשע וְלֵילְֵך לְסַּפֵר עָלָיו.
35 In this regard they don’t see themselves with the same scrutiny that they
would scrutinize and learn a section of Torah or learn a commentary of
Chazal. But something they consider to be trivial and not really worthy
of paying any attention to, is another matter. Perhaps this person who is
sinning thinks the same way, that although it is not the best behavior it
certainly is not a sin.
210
volume 2
