Page 222 - VOL-2
P. 222

‫ספר חפץ חיים‬
            ‫הלכות איסורי לשון הרע‬

                     ‫כלל ד ‪ -‬הלכה ט‬

                ‫באר מים חיים‬

‫(לו) דממה שכתבנו וכו'‪ .‬כי כל ענינים כאלו‬
‫נכללין במה שכתבנו לעיל בסעיף ג' וד' אך‬
‫העתקנו אותם בפירוש משום דרגילין כמה אנשים‬

                 ‫לטעות בהן‪.‬‬

‫(לז) או כעס‪ .‬אבל לומר עליו שהוא קפדן‪ ,‬אם‬
‫הוא דבר אמת‪ ,‬והיה יודע שהיה אומרה אף בפניו‪,‬‬
‫מותר‪ .‬שזה באמת איננו גנאי רק מספר עליו שאיננו‬
‫מעביר על מדותיו וכעין שאמרו על בית שמאי‪,‬‬
‫וראיה מרבי יוסי בסנהדרין (קי"ג ע"א) שאמר אבא‬

            ‫אליהו קפדן הוה ע"ש‪.‬‬

‫אבל מאד יש להתישב בפני מי לומר זה‪ ,‬דלו יהיה‬
‫שאין זה דבר גנאי‪ ,‬מי גרע ממה שאמרו אל יספר‬
‫אדם בשבחו של חבירו שמתוך וכו' וכל שכן בזה‪,‬‬
‫כי הוא לא יאמר עליו רק שהוא קפדן וחבירו יאמר‬
‫לו אתה הכרת אותו עתה ואני מכירו מכבר שהוא‬
‫כעסן‪ ,‬נמצא חבירו בא על ידו ללשון הרע ונתן‬
‫מכשול לפניו‪ ,‬על כן השומר נפשו ירחק גם מזה‪.‬‬

‫(לח) דאולי אינו יודע‪ .‬כי אפילו אם עשה כמה‬
‫פעמים דבר שהוא איסור גדול ואין בו שום חילוק‬
‫להתירא‪ ,‬אך אינו מפורסם בישראל לאיסור‪ ,‬אסור‬
‫מן הדין לילך ולבזותו עבור זה‪ ,‬אם לא שהוכיחו‬
‫מתחלה‪ .‬דלא התיר ר' יונה במאמר רי"ט רק אם‬
‫אינו נזהר מעבירה אשר כל שער עמו יודעים שהיא‬

                                                  ‫‪212‬‬
                                               ‫‪volume 2‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227