Page 157 - 26316
P. 157

‫די קרפ | ‪157‬‬

‫ושפתי חכמים תשמורם — ואילו יותם‪ ,‬שהשתמש רק בשפתיו‬
‫ובכוח הדיבור‪ ,‬אלוהים שמר עליו ונשאר חי מבין כל אחיו‪ .‬הנמשל‪:‬‬
‫בפי אוויל חוטר גאווה — חוטר משורש המילה חטוטרת‪ ,‬מום בגופו‪.‬‬
‫אך לעולם לא יוכל אדם לראות את החטוטרת שלו‪ ,‬כשם שלעולם‬
‫לא יוכל אדם להסתיר חטוטרת‪ .‬כך פיו של האוויל לא יוכל להסתיר‬
‫את גאוותו על רוב חוכמתו‪ .‬פיו תמיד מסגיר אותו‪ .‬ושפתי חכמים‬
‫תשמורם — תשמורם — מהשורש של שמורת העין‪ .‬שפתי החכמים‬
‫— כמו שמורות העיניים — נעצמות מעצמן כשנזק מתקרב אליהן‪.‬‬
‫שנאמר בספר עמוס‪ָ :‬ל ֵכן ַה ַּמ ְ ׂש ִּכיל ָּב ֵעת ַה ִהיא ִי ּדֹם‪ .‬ובמסכת פסחים‬

                                         ‫דרשו‪ָ :‬י ָפה ׁ ְש ִתי ָקה ַל ֲח ָכ ִמים‪.‬‬

                    ‫ְּב ֵאין ֲא ָל ִפים ֵאב ּוס ָּבר ְוָרב ְּתב ּוא ֹות ְּבכֹ ַח ׁש ֹור‬

‫באין אלפים אבוס בר — מי שאין לו אלפי שומרי ראש‪ ,‬וזה יותם‪,‬‬
                         ‫מסתפק בפת שעורים כמאכל אבוס הבהמה‪.‬‬

‫ורב תבואות — יראה ברכה בעמלו רק "בכוח שור" — בכוחו לשור‬
‫קדימה‪ ,‬לראות את הנולד‪ .‬רמז לגדעון שחבט חיטים בגת ולא בגורן‬
‫מפחד האויבים‪ .‬וכאן חזרה אל עובדי האדמה‪ .‬אלפים — הם שוורים‪.‬‬
‫באין אלפים אבוס בר — מי שחסך כספו ולא לקח שוורים בעונת‬

             ‫החריש‪ ,‬האבוס שלו בר‪ ,‬כלומר נקי וריק בעונת הקציר‪.‬‬
‫ורב תבואות בכוח שור — ומי שחרש כראוי את אדמתו יזכה לשפע‬
‫תבואה‪ ,‬ומרוב תבואות יצטרך לשכור כמה שוורים חזקים לעבודת‬

                         ‫הדיש‪ ,‬כדי למשוך את המורג והעומד עליו‪.‬‬

                      ‫ֵעד ֱאמ ּו ִנים לֹא ְי ַכ ֵּזב ְו ָי ִפי ַח ְּכ ָז ִבים ֵעד ׁ ָש ֶקר‬

‫אלה השופטים שהנהיגו את ישראל אחרי מות אבימלך‪ .‬עד אמונים‬
‫לא יכזב — זה תולע בן פואה שלא נאמר עליו כי עשה הרע בעיני ה'‪.‬‬
‫שמו‪ ,‬תולע‪ ,‬מרמז אל הפסוק בישעיהו‪ַ :‬אל ִּתיְר ִאי ּת ֹו ַל ַעת ַי ֲעקֹב ְמ ֵתי‬
‫ִי ְ ׂשָר ֵאל ֲא ִני ֲע ַזְר ִּתי ְך‪ ,‬ועליו הוא אומר‪ :‬עד אמונים לא יכזב‪ .‬ואחריו‬
‫שפט יאיר הגלעדי‪ ,‬ששמו מעיד עליו כי כונה כמו יפתח הגלעדי‬

                                 ‫ואליהו הגלעדי‪ .‬זה וזה עד אמונים‪.‬‬
   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162