Page 77 - 26316
P. 77

‫ז קפר | ‪77‬‬

                         ‫ִּכי ֵאין ָה ִאיׁש ְּב ֵבית ֹו ָה ַל ְך ְּב ֶדֶר ְך ֵמָרח ֹוק‬

‫כאן מביאה עדה‪ ,‬האישה הנבגדת‪ ,‬את התירוצים שבעלה תירץ‬
‫בצאתו מן הבית‪ .‬אינה אומרת "אישי"‪ ,‬אלא "האיש" — מאשרת‬
‫מה שנאמר לעיל "נצורת לב"‪ ,‬מקשיחה את לבבה וחושבת איך‬

                                                          ‫תנקום בו‪.‬‬

                    ‫ְצר ֹור ַה ֶּכ ֶסף ָל ַקח ְּב ָיד ֹו ְלי ֹום ַה ֵּכ ֶסא ָי ֹבא ֵבית ֹו‬

‫שוב לגלוג על מה שנאמר בשיר השירים‪ :‬צרור המור הופך לצרור‬
                                                              ‫הכסף‪.‬‬

‫ליום הכיסא יבוא ביתו — זה מה שסיפר לי‪ ,‬לאשתו הנאמנה‪,‬‬
‫והבטיח כי ישוב הביתה בין כסא־כסה לעשור‪ .‬כלומר אחרי ראש‬
‫השנה‪ .‬לקח איתו את הכסף כדי לעשות מסחר לכאורה‪ ,‬אך אני יודעת‬
‫כי לקח זאת כדי לשלם אתנן לזאת שתמצא חן בעיניו‪ .‬וכך מובטח לנו‬

                       ‫שלא ישוב הביתה אלא במועד שקבע לעצמו‪.‬‬

                       ‫ִה ַּט ּת ּו ְּב ֹרב ִל ְק ָח ּה ְּב ֵח ֶלק ְ ׂש ָפ ֶתי ָה ַּת ִ ּדי ֶח ּנ ּו‬

‫הטתו ברוב לקחה — מטה את לבו מדרך הישר ומלמדת אותו לקח‪,‬‬
                                                ‫מהי דרכו של עולם‪.‬‬

‫בחלק שפתיה תדיחנו — משרבבת חלק משפתיה להראותו מה‬
                                                           ‫מצפה לו‪.‬‬

‫תדיחנו — לשון הדחה‪ ,‬ניקיון‪ ,‬שמנקה את מצפונו בלשונה‬
‫החלקלקה‪ .‬גם מדיחה אותו מדרך הישר‪ ,‬וגם מדיחה את מצפונו‬

                                                    ‫מתחושת החטא‪.‬‬

    ‫ה ֹו ֵל ְך ַא ֲחֶרי ָה ִּפ ְת ֹאם ְּכׁש ֹור ֶאל ָט ַבח ָיב ֹוא ּו ְכ ֶע ֶכס ֶאל מ ּו ַסר ֱאִויל‬

‫פתאום — אין הכוונה להולך אחריה לפתע כאילו נפתע ממה שקורה‪,‬‬
‫שהרי עשתה הכול כדי למשוך אותו‪ ,‬אלא פתאום מלשון פתאים‪,‬‬

                                   ‫תמים כמו השור ההולך לשחיטה‪.‬‬
‫וכעכס — מעכסת ברגליה (וברגליהן תעכסנה) בהילוך מפתה‪,‬‬

                                      ‫המכוון אל יצר הרע של הפתי‪.‬‬
   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82