Page 78 - 26316
P. 78

‫‪ 78‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫מוסר אוויל — להתיר מוסרותיו‪ .‬מסירה מעליו את רגש האשמה‬
                                                    ‫של האוויל שבו‪.‬‬

     ‫ַעד ְי ַפ ַּלח ֵחץ ְּכ ֵבד ֹו ְּכ ַמ ֵהר ִצ ּפ ֹור ֶאל ָּפח ְולֹא ָי ַדע ִּכי ְב ַנ ְפׁש ֹו ה ּוא‬

‫שתי דרכי ציד משמשות את הפתיינית‪ :‬החץ השלוח אל הציפור‪,‬‬
‫שהוא יעיל יותר ומהיר יותר מהרשת‪ ,‬שעליה נאמר‪ִּ :‬כי ִח ָּנם ְמ ֹזָרה‬
‫ָהָרׁ ֶשת ְּב ֵעי ֵני ָכל ַּב ַעל ָּכ ָנף‪ ,‬והפח שנועד לצוד באמצעות מעשה רמייה‪,‬‬

         ‫אם החץ לא יפגע‪ .‬גם כך וגם כך סופו שהציד ייפול בידיה‪.‬‬
‫עד יפלח חץ — שנאמר‪ :‬אישה כלי זינה עליה‪ .‬ולא ידע כי בנפשו‬

                                                                ‫הוא‪.‬‬

                       ‫ְו ַע ָּתה ָב ִנים ׁ ִש ְמע ּו ִלי ְו ַה ְקׁ ִשיב ּו ְל ִא ְמֵרי ִפי‬

‫עדה פונה אל בניה כדי ללמדם מה ראוי ללמוד מן הסיפור המשפחתי‬
                                             ‫על אמם החורגת צילה‪.‬‬

                    ‫ַאל ֵי ְ ׂש ְט ֶאל ְ ּדָר ֶכי ָה ִל ֶּב ָך ַאל ֵּת ַתע ִּב ְנ ִתיב ֹו ֶתי ָה‬

‫בשום פנים ואופן‪ ,‬בני‪ ,‬אל תלך לכיוון שהיא נמצאת בו‪ ,‬אף שהיא‬
‫יפה ומושכת יותר ממני‪ .‬וכך תמצא עצמך נזהר גם מדרכיה הנלוזות‪.‬‬

                          ‫דרכיה — הנהגתה‪ .‬אלה מכוונים ללבך‪.‬‬
   ‫נתיבותיה — השבילים המוליכים אליה‪ .‬אלה מכוונים לרגליך‪.‬‬

                      ‫ִּכי ַר ִּבים ֲח ָל ִלים ִה ִּפי ָלה ַו ֲע ֻצ ִמים ָּכל ֲהֻר ֶגי ָה‬

‫מי יודע כמה גברים הפילה בפח‪ ,‬עד שאביכם הפתי החליט לאמץ‬
‫אותה אל לבו ולהפוך אותה לאשת חיקו‪ .‬אפשר שעדה מכוונת לומר‬
‫שבגלל צילה רצח בעלה את מי שרצח‪ ,‬אולי העליבוהו בעטייה‬

                                                            ‫ונתרתח‪.‬‬
‫שלמה מונה אותם בין הרוגיה כאומר‪ :‬אמרתי לכם! אמרתי לכם‬
‫שעזה כמוות אהבה? כאן אני הולך להוכיח לכם זאת שחור על גבי‬

                                                                ‫לבן‪.‬‬
‫רבים חללים הפילה — חללים — שנפלו חלל‪ ,‬ירדו לבור והשאירו‬
   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83