Page 11 - 27122
P. 11
1
ּפי ּפ ידעה איפה הם גרים.
כל אחד בליטל קילטון ידע איפה הם גרים.
אפשר לומר שהבית שלהם היה הבית הָרד ּוף של העיירה; אנשים
האיצו את צעדיהם כשעברו לידו ,והמילים נחנקו וגוועו בגרונם.
ילדים צווחים התאספו מולו בדרך הביתה מבית הספר ואיתגרו זה את
זה להתקרב בריצה ולגעת בשער הכניסה.
אבל לא רוחות רפאים רדפו את הבית ,רק שלושה אנשים עצובים
שניסו להמשיך בחייהם .לא אורות מהבהבים או כיסאות מתהפכים
רדפו את הבית ,אלא הגרפיטי הכהה "משפחה זבל" וחלונות שנופצו
באבנים.
פיפ תמיד תהתה למה הם לא עברו דירה .לא שהיו צריכים לעבור;
הם לא עשו שום דבר רע .אבל היא לא הבינה איך הם מסוגלים לחיות
ככה.
פיפ ידעה דברים רבים; היא ידעה שהיפופוטומונסטרוססקו־
ויאפדאליאופוביה הוא המונח הטכני לפחד ממילים ארוכות; היא
ידעה שתינוקות נולדים ללא פיקות ברכיים; היא ידעה לצטט מילה
במילה מאפלטון ומקאטו; והיא ידעה שישנם יותר מארבעת אלפים
זנים של תפוחי אדמה .אבל היא לא ידעה איך משפחת סינג מסוגלת
להישאר כאן .כאן ,בקילטון ,תחת המשקל של עיניים נפערות רבות
כל כך ,של הערות שנלחשות בדיוק בקול רם מספיק להישמע ,של
חילופי מילים אדיבים עם השכנים שכבר לא ממשיכים לשיחות
ארוכות.
11
