Page 13 - 27122
P. 13
המדריך לרצח לילדות טובות |13
שראתה אותו" .אממ ,סליחה ,היי ".היא נופפה חצי־נפנוף נבוך ומיד
התחרטה עליו.
"היי?"
"היי ,ראווי ",היא אמרה" .אני ...אתה לא מכיר אותי ...אני פיפה
פיץ־אמובי .למדתי שנתיים מתחתיך לפני שעזבת".
"או־קיי"...
"פשוט תהיתי אם תוכל להקדיש לי דקה מזמנך? טוב ,לא באמת
דקה ...יותר במשמעות של דקה־דקותיים ,כמה רגעים .אז ...יש לך
כמה רגעים בשבילי?"
אלוהים ,זה מה שקורה כשהיא לחוצה או עם הגב לקיר; היא
מתחילה לפלוט עובדות מיותרות בצורת בדיחות גרועות .ועוד משהו:
פיפ הלחוצה נוטה לשפה גבוהה ,נוטשת את צורת הדיבור הרגילה
לטובת חיקוי גרוע של שפה מתוחכמת .מתי יצא לה להשתמש
ברצינות בביטוי "דקה־דקתיים"?
"מה?" שאל ראווי ונראה מבולבל.
"סליחה ,לא משנה ",התאוששה פיפ" .אז אני עובדת על הגמר
שלי מבית הספר ו —"
"מה זה גמר?"
"עבודת הגמר שלי .זה פרויקט שעובדים עליו עצמאית נוסף על
בחינות הבגרות .אפשר לבחור כל נושא שרוצים".
"אה ,אני לא הגעתי לזה בלימודים ",הוא אמר" .עזבתי ברגע
שיכולתי".
"אממ ,טוב ,אז תהיתי אם תסכים שאני אראיין אותך לעבודה שלי".
"מה הנושא?" הגבות הכהות שלו ירדו בכיוון העיניים.
"אממ ...זה על מה שקרה לפני חמש שנים".
ראווי התנשף בקול ,והשפה שלו התעקלה מעלה כמו בהקדמה
לכעס.
"למה?" הוא שאל.
"כי אני לא חושבת שאחיך עשה את זה — ואני רוצה לנסות
להוכיח את זה".
