Page 134 - 27122
P. 134

‫‪ 134‬הולי ג׳קסון|‬

                                          ‫"אולי לא‪ ",‬אמרה פיפ‪.‬‬
‫נאט הסתובבה והסתכלה על פיפ ישירות‪ .‬ואז היא פרצה בצחוק‬

                        ‫רם ומאולץ‪ ,‬מרססת ברוק את הלחי של פיפ‪.‬‬
‫"אוי‪ ,‬זה פשוט מעולה‪ ",‬גיחכה‪" .‬את שואלת אותי אם אני הרגתי‬
‫את אנדי בל? היה לי מניע‪ ,‬כן‪ ,‬זה הכיוון שלך? את רוצה ממני אליבי‬

                                      ‫מזדיין?" היא צחקה באכזריות‪.‬‬
‫פיפ שתקה‪ .‬הפה שלה נמלא רוק אבל היא לא בלעה אותו‪ .‬היא‬
‫לא רצתה לזוז‪ .‬היא הרגישה בראווי כנגד כתפה לרגע‪ ,‬ידו חלפה ממש‬

                                  ‫ליד ידה ויצרה משב אוויר סביבה‪.‬‬
‫נאט רכנה קדימה‪" .‬לא נשארו לי חברים בבית הספר בגלל אנדי‬
‫בל‪ .‬לא היה לי לאן ללכת באותו יום שישי‪ .‬שיחקתי שבץ־נא עם‬
‫ההורים שלי וגיסתי ונכנסתי למיטה באחת־עשרה‪ .‬מצטערת לאכזב‬

                                                             ‫אותך‪".‬‬
‫לפיפ לא היה זמן לבלוע‪" .‬ואיפה היה אחיך‪ ,‬אם אשתו היתה‬

                                                            ‫איתכם?"‬
‫"אז גם הוא חשוד עכשיו?" נאט נהמה בקול קודר‪" .‬אני מבינה‬
‫שנעמי פתחה את הפה‪ .‬באותו ערב הוא יצא לפאב לשתות עם החברים‬

                                                     ‫השוטרים שלו‪".‬‬
                                       ‫"הוא שוטר?" שאל ראווי‪.‬‬
‫"בדיוק גמר את ההכשרה באותה שנה‪ .‬אז כן‪ ,‬לצערי אין רוצחים‬
‫בבית הזה‪ .‬עכשיו לכו להזדיין‪ ,‬ותגידו לנעמי שתלך להזדיין גם היא‪".‬‬
               ‫נאט נסוגה לאחור וטרקה להם את הדלת בפרצוף‪.‬‬
‫פיפ צפתה בריכוז כזה בדלת המהדהדת במשקוף‪ ,‬שלרגע נדמה‬
‫שחלקיקי האוויר עצמם רוטטים מהטריקה‪ .‬היא ניערה את ראשה‬

                                                ‫והסתובבה אל ראווי‪.‬‬
                                 ‫"בואי נלך‪ ",‬הוא אמר בעדינות‪.‬‬
‫כשחזרו למכונית‪ ,‬פיפ הניחה לעצמה פשוט לשבת ולנשום כמה‬
   ‫שניות כדי לארגן את מחשבותיה המטושטשות למילים של ממש‪.‬‬
‫ראווי הצליח בזה ראשון‪" :‬את כועסת כי פשוט עפתי לכם פיזית‬
                      ‫לתוך החקירה? התחלתן להרים את הקול ו —"‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139