Page 22 - 27122
P. 22
22הולי ג׳קסון|
האבא "האמיתי" שלה ,הגבר שתרם את "פיץ" לשם המשפחה
שלה ,נהרג בתאונת דרכים כשהיתה בת עשרה חודשים .פיפ הינהנה
וחייכה לפעמים ,כשאמא שלה שאלה אם היא זוכרת את אבא שלה
מזמזם בזמן שציחצח שיניים ,או צוחק כשהמילה השנייה שאמרה פיפ
היתה "קקי" ,אבל היא לא זכרה אותו .לפעמים את זוכרת לא בשביל
עצמך ,אלא כדי לגרום למישהי אחרת לחייך .מסוג השקרים שמותר
לשקר.
"ואיך מתקדם הפרויקט ,פיפ?" פנה אליה ויקטור בעודו פותח את
כפתורי החולצה שעל הכלב.
"מתקדם בסדר ",היא אמרה" .כרגע אני רק בודקת את הרקע
ומקלידה דברים .אבל הלכתי לפגוש את ראווי סינג הבוקר".
"ואיך היה?"
"הוא היה עסוק אבל אמר שאני יכולה לחזור בשישי".
"אני לא הייתי הולך ",אמר ג'וש בנימת אזהרה.
"כי אתה ילד שיפוטי שעדיין חושב שיש אנשים קטנים בתוך
הרמזורים ".פיפ הסתכלה עליו" .משפחת סינג לא עשתה שום דבר
רע".
אבא שלה התערב" .ג'ושוע ,נסה לדמיין שכולם היה שופטים
אותך בגלל משהו שאחותך עשתה".
"הדבר היחיד שפיפ עושה זה שיעורי בית".
פיפ חטפה כרית ו ָח ְבטה ח ָבטה מושלמת בפרצופו של ג'ושוע.
ויקטור ריתק את ידיו של הילד שהתפתל בניסיון לנקום ,ודיגדג אותו
בצלעות.
"למה אמא עוד לא חזרה?" שאלה פיפ וניפנפה בהתגר ּות כף רגל
בגרב צמרירי מול פניו של ג'וש המנוטרל.
"היא הלכה מהעבודה ישר למועדון 'קוראות פרועות' ",אמר
אבא.
"אז ...אפשר לאכול פיצה לארוחת ערב?" שאלה פיפ .ופתאום
הקרב נשכח ,והיא וג'וש שוב נמצאו באותו מחנה .הוא זינק ושילב את
זרועו בזרועה ,ונעץ באבא שלהם מבט מתחנן.
