Page 131 - Step and repeat document 1
P. 131

‫פרצוף של צועני‬

‫וכשהוא חוזר לדירה בדיזנגוף‪ ,‬היא מבקרת אותו ואולי‬
‫הם מעלים זיכרונות תיאטרליים משותפים מהעבר‬

                                      ‫התיאטרלי שלהם‪.‬‬
‫ב"דודה ליזה" אדית שיחקה את מרים‪ ,‬הכלה‬
‫היפהפייה והגבעולית‪ ,‬בשמלה ארוכה וצבעונית‪,‬‬
‫ששערה אסוף כפקעת על ראשה‪ ,‬מסיעה את דודה ליזה‬
‫בכיסא הגלגלים שלה‪ .‬כשהיא באה לבקר ורואה את‬
‫ליטה־מרלן דוחפת את נסים הזקן וחסר האונים מהמטבח‬
‫לסלון‪ ,‬היא אולי נזכרת בכך ואפילו יכולה לצטט את‬
‫הדיאלוג בין יוסף בלנק לאהובתו מרים‪ ,‬כשהם מדברים‬
‫בחמלה מתנשאת על הגננים־הגנגסטרים‪ ,‬הזקנים‬

                                             ‫והעלובים‪.‬‬

                           ‫"מרים‪ :‬בני כמה הם?‬
             ‫יוסף‪ :‬הם נראים כמו מתים שמחים‪.‬‬

                      ‫מרים‪ :‬אפשר לאפר אותם‪.‬‬
                                   ‫יוסף‪ :‬מה זה?‬

               ‫מרים‪ :‬שייראו כמו חיים עצובים‪.‬‬
                                      ‫יוסף‪ :‬איך?‬

      ‫מרים‪ :‬לצבוע להם את השערות‪ .‬את‬
      ‫הלחיים‪ .‬לתת להם ברק בעיניים‪ֶ .‬א ֶצטרה‪.‬‬

                          ‫ואז תגיד להם שהם —‬
                                       ‫יוסף‪ :‬מה?‬

                            ‫‪131‬‬
   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136