Page 126 - Step and repeat document 1
P. 126
יהונתן גפן
כשרות פיינגול מראיינת אותו לעיתון "דבר" על
המחזה המצליח ,הוא מסרב לנתח אותו ,אולי בגלל שרק
מחזות חולים מאוד צריך לנתח:
"כשמתחילים לנתח דברים ,זה כמו
שמנתחים חתיכת ספרות ,אז יוצא שצריכים
להגיע למה שנקרא בירור אינטלקטואלי
של מערכת סמלים ...מחזאי מביא מערכת
של יחסים בין אנשים — או בין סוסים...
אם אתחיל להדפיס את המחזות שלי ,אולי
אתחיל לראות מה יש בהם"...
הפעם הביקורות על ההצגה מהללות.
בעיתון "הארץ" נכתב'" :הצוענים של יפו' היא
הצגה נפלאה ,שבה 'הבימה' מצאה את עצמה .אלוני
שב ומגלה לנו מה אפשר לחולל בתיאטרון ישיש אם
אינך חוסך בכוכבים .תיאטרון אסתטי שנועד לחמם את
הלב לחובבי התפנוקים שבקהל ,אבל איזה התפנקות
נהדרת!"
ב"מעריב"" :יצירה פיוטית שתוך ניסיון להגדירה
ניתן להמשיל עליה אין־סוף משלים".
המוות הוא השחקן הראשי בכל מחזות ה"טרז'די"
שלו ,והכתיבה שלו היא כמו הכותרת שבחר בתבונה
126
