Page 124 - Step and repeat document 1
P. 124

‫יהונתן גפן‬

‫אלוני כמו אלוני כותב את המחזה במהלך החזרות‪,‬‬
‫שנערכות במשך שמונה חודשים‪ .‬במשך כל התקופה‬
‫השחקנים לא יודעים לאן תתפתח הדמות שלהם‪ .‬ליהוק‬
‫ההצגה נבון ומדויק‪ .‬כמו ב"דודה ליזה"‪ ,‬הוא שוב בוחר‬
‫בשחקני "הבימה" הוותיקים‪ :‬מסקין‪ ,‬קלצ'קין ופינקל‪,‬‬
‫וכמובן‪ ,‬חנה רובינא‪ .‬אלוני שוב מתייחס אל רובינא‬
‫כמו אל קמע עתיק יומין‪ .‬הוא מחמיא לה על כל מילה‬
‫ותנועה‪ ,‬וכשהיא מסרבת לחבוש פאה אדומה‪ ,‬הוא לוקח‬
‫אותה אל מאחורי הקלעים‪ ,‬קד קידה‪ ,‬מנשק את ידה‬
‫ואומר לה‪" :‬את לא מבינה כמה יפה לך אדום!" והיא‬
‫נעתרת לו ומהדקת באלגנטיות את הפאה אל ראשה‬

                                                 ‫הזקוף‪.‬‬
‫אל הגוורדיה המקשישה מצרף אלוני שחקנים‬
‫צעירים‪ ,‬מוכשרים מאין כמוהם‪ :‬יוסי בנאי בתפקיד בוגו‪,‬‬
‫אדית אסטרוק כמריולה‪ ,‬ויוסי פולק כסמול וליגורא‬
‫המחופש לדוב‪ ,‬ודוב בכיין‪ ...‬לאלוני חשוב מאוד הבכי‬
‫של הדוב‪ ,‬והוא מבקש מפולק שלא יהיה קמצן‪ ,‬ושיבכה‬
‫בבקשה בכל החזרות‪" :‬ושזה לא יהיה בכי חיצוני‪ ,‬אלא‬

                                ‫בכי פנימי‪ ,‬בכי אחרון!"‬
‫יש כמה צופים שמזילים דמעה כשהדוב בוכה‪ .‬זהו‬
‫בכי על הסבל האנושי‪ ,‬בכי כללי‪ ,‬וכשבעל המועדון‬
‫תומס אומר לבוגו‪" ,‬צועני‪ ,‬הדוב שלך בוכה‪ ",‬בוגו רוכן‬

                                       ‫אל הדוב ואומר‪:‬‬

                            ‫‪124‬‬
   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129