Page 121 - Step and repeat document 1

‫פרצוף של צועני‬

‫גוד טוב מאוד‪ ,‬לייף גוד‪ ,‬ורי גוד‪ ...‬בון‬
‫שאנס‪ ...‬בון סואר‪ ...‬טוב‪ ...‬ערב טוב‪...‬‬
‫(ברגש רב‪ ,‬כמעט זעקה פתטית) השלג‬
‫דאשתקד‪ ...‬דר שנאי פון לעצטן יאר‪ ,‬לה‬
‫נז'‪ ,‬אאאא! — איז נאך אלץ אין הארצן‬
‫— תמיד‪ ,‬השלג דאשתקד‪ ...‬הפרפר‪...‬‬
‫פרפר הנשמה של צועני‪ ...‬פה‪ ...‬ביפו‪...‬‬
‫אין ג'אפה (המוזיקה חדלה) יפו‪ ...‬עיר‬
‫מקלט‪ ...‬עיר מלא חמסין‪ ...‬מלא תפוזים‪...‬‬

‫מלא צוענים‪"...‬‬

‫עלילת המחזה די סבוכה ומפותלת‪ ,‬אבל נפתרת‬
‫ומתבהרת‪ ,‬ובמבנה של סיפור בלשי מרתק שהתחיל‬
‫שנים רבות קודם לכן‪ ,‬כשתומס הזקן היהודי המצולק‪,‬‬
‫בעל המועדון‪ ,‬ומדאם זארא הקשישה הצוענייה ומגדת‬
‫עתידות מוזרה‪ ,‬נפגשו במחנה ריכוז והבטיחו אחד לשנייה‬
‫שאם ייוולד לו בן ולה תהיה בת‪ ,‬השניים יינשאו‪ .‬אבל‬
‫הבת הנאה של זארא‪ ,‬מריולה‪ ,‬מסרבת בתוקף להתחתן‬

‫עם הבן של תומס‪.‬‬
‫אלוני יודע כמובן שאין צוענים ביפו‪ ,‬ממש כשם‬
‫שאין נסיכה אמריקאית‪ ...‬הוא כותב על שבט מעורפל‪,‬‬
‫על אלה שאין להם שייכות‪ .‬הצוענים הם ָמשל לאחרים‬

‫ולפליטים‪ ,‬כפי שהרב־פקד אומר לבוגו בבוקר גשום‪:‬‬

‫‪121‬‬