Page 117 - Step and repeat document 1

‫פרצוף של צועני‬

‫את כור המצרף של שייקספיר‪ ...‬יש‬
‫הרגשה שהמקום הזה נותק מכל דבר‬
‫אחר‪ ,‬מכל תרבות‪ .‬התיאטרון כאן מופנה‬
‫לקהל הרחב‪ ,‬והקהל הרחב הזה לא‬
‫אוהב תיאטרון‪ .‬הוא בא לתיאטרון משום‬
‫שמוכרים לו כרטיסי מנויים‪ ,‬או כרטיסי‬

‫הנחה של ועדי עובדים‪".‬‬

‫"מי הם בעצם הליצנים שבמחזה?" משה שואל ואלוני‬
‫משיב‪:‬‬

‫"אנחנו הליצנים‪ ,‬בני המעמד החדש!‬
‫המעמד החדש שעלה אחרי המהפכה‬
‫הצרפתית‪ .‬כל הליצנים חוברים ביחד כדי‬
‫לכרסם בדמות הזאת של הגנרל והקיסר‬
‫נפוליון‪ ,‬ולהפוך אותו לדרגה של מנהיג‬
‫חסר כריזמה ולהרוג אותו‪ ,‬כי המוות הופך‬
‫את בני האדם לליצנים‪ ...‬ראיתי בטלוויזיה‬
‫את האיש הזה שהיה על הירח‪ ,‬ומיד כשחזר‬

‫שלחו אותו לבית חולים פסיכיאטרי‪"...‬‬

‫ההצגה על נפוליון היא שדה קרב מדמם וגדוש פגרים‬
‫וגופות‪ ,‬ומשה נתן אומר שיש במחזה שפע מוגזם של‬

‫‪117‬‬