Page 114 - Step and repeat document 1

‫יהונתן גפן‬

‫האמיתי או המזויף‪ ,‬אולם מהרגע שבו ירדו‬
‫השדים לעולם‪ ,‬חל מין טשטוש וקשה‬
‫להבחין בין קיסר למוקיון‪ ,‬בין האמיתי‬

‫למזויף‪"...‬‬

‫זאת הצגה שאפתנית‪ ,‬ואפשר לומר גם בזבזנית‪ ,‬מעין‬
‫מיוזיקל עם אחד־עשר שחקנים‪ ,‬ארבעה נגנים‪ ,‬הקלטות‬
‫של תזמורת ומקהלה‪ .‬ההפקה עולה כמאתיים ארבעים‬
‫אלף ל"י‪ .‬הביקורות ברובן מהללות‪ ,‬אבל שוב‪ ,‬הקהל‬
‫לא ממש מגיע לאולמות‪ .‬אחרי כמה שבועות ועשרים‬
‫וארבע הופעות‪ ,‬ההצגה היקרה יורדת‪ ,‬וההפקה שוקעת‬

‫בחובות‪.‬‬

‫אחרי תבוסת ההצגה אלוני מסוגר בדירתו המבולגנת‪ ,‬ולא‬
‫רוצה לראות אנשים או להתראיין‪ .‬היחיד שהוא מרשה‬
‫לו לבקר אותו לפעמים הוא משה נתן‪ ,‬מבקר התיאטרון‪,‬‬
‫שהפך לחברו הקרוב‪ .‬משה פוגש גבר ממורמר‪ ,‬סחוט‬
‫וחסר אונים‪ ,‬שנראה מבוגר מגילו‪ .‬אלוני לא מבין למה‬

‫מספידי ההצגה שיבחו אותה רק א ח ר י שירדה‪.‬‬
‫אף שאלוני לא מדבר על זה‪ ,‬אין ספק ש"נפוליון — חי‬
‫או מת!" הוא גם משל לכוחניות וללאומניות היהיר ֹות‬
‫שזקפו את ראשן אחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬והגנרלים‬
‫הנפוחים והמהוללים הם הנפוליונים החדשים‪ ...‬משה‬

‫‪114‬‬