Page 29 - Step and repeat document 1

‫פרצוף של צועני‬

‫העיר הצבעונית שקישטה את ימי ילדותו‪ ,‬והיא ריקה‬
‫כמו מחשבותיו עכשיו‪.‬‬

‫אחר כך‪ ,‬אחרי הקרב‪ ,‬הוא מקיא שוב ונלקח לבית חולים‬
‫צבאי‪ .‬גופו בריא ומתפקד‪ .‬כשהרופא שואל אותו מה קרה‬
‫לו‪ ,‬הוא מצליח לגמגם רק הברות קטועות‪ .‬ואחרי שנה‪,‬‬
‫כשישתחרר מהצבא‪ ,‬הוא יכתוב את המונולוג המושתק‬

‫שלו בסיפור "פחדים" לעיתון "אשמורת"‪:‬‬

‫"המצרים‪ ...‬החלו ממטירים את ִאשם‪...‬‬
‫היה זה גיהינום‪ ,‬דוקטור‪ ...‬זמזום מנועי‬
‫האווירונים‪ ,‬שגבר על רעש המרגמות‬
‫והתותחים‪ ,‬שמעתי בו את קול לעגם של‬
‫השדים‪ ...‬פוחד אני‪ ,‬דוקטור‪ ...‬פוחד מן‬
‫האנשים ומדברים שהם עלולים לעשות‪.‬‬
‫חי אתה‪ ,‬אלא שאתה יודע כי בשכנותך‬
‫שוכן המוות‪ .‬והריח דבק בבגדיך‪ ,‬בגופך‪...‬‬
‫הוא בוקע ומתפשט מן האדמה המוצצת‬
‫דם כערפד‪ ...‬ריח זה אינו מצוי בכל‬
‫מקום אחר‪ ,‬אלא מעל גבעות אלו‪ ,‬מקום‬
‫שסודנים ומצרים וסעודים שרויים עמנו‬
‫בכפיפה אחת‪ ...‬המוות שוכן על פני כולם‬

‫ואין הוא מבדיל בין לאומים‪.‬״‬

‫‪29‬‬