Page 54 - Step and repeat document 1
P. 54

‫יהונתן גפן‬

      ‫"‪...‬אני אגיד לך משהו‪ :‬כל מי ששונא אותי‬
      ‫— אוהב אותו [את 'אכזר'] — ואני שונא את‬
      ‫האוהבים‪ ...‬זה מחזה ילדותי‪ .‬זה כתוב‪...‬‬

                                        ‫טיפשי‪".‬‬

‫בתום שנת הקסם בפריז נסים שב הביתה‪ ,‬לדירה השכורה‬
‫ברחוב מנדלי‪ ,‬על שפת הים‪ ,‬ואל רותה‪ ,‬אשתו הנאמנה‪.‬‬
‫נסים עדיין אוהב אותה‪ ,‬אבל מרגיש מרוחק‪ .‬בלילות הוא‬
‫בורח עם חברים לשתייה רבת־כוסיות‪ ,‬בילוי שיתעצם‬
‫בשנים הבאות לממדים מבהילים‪ .‬הוא חוזר הביתה עם‬

                               ‫שחר‪ ,‬נטול כוחות ועייף‪.‬‬
‫לרותה זה נמאס‪ ,‬והיא מחליטה לעזוב אותו ולעבור‬

                                        ‫לגור עם הוריה‪.‬‬
‫נסים לבד‪ .‬ישן שעתיים‪ ,‬לוקח כדורי מרץ‪ ,‬נועל‬
‫סנדלים עם גרביים וממהר לישיבה בתפקידו החדש —‬
‫המנהל האומנותי של "הבימה"! הוא כמעט נרדם בישיבה‬
‫המשעממת‪ .‬הוא גם לא מבין איך נתנו לשיכור שנשפך‬
‫בברים בלילות‪ ,‬מחזאי שכתב רק מחזה אחד‪ ,‬רע לדעתו‪,‬‬
‫להיות מנהל‪ ,‬ועוד אומנותי‪ .‬כשהוא חוזר מ"הבימה"‬
‫הוא מכריח את עצמו להמשיך לכתוב את "בגדי המלך"‪,‬‬
‫מחזה סוריאליסטי שלא מבקש להיות ברור‪ ,‬כפי שלמד‬
‫בפריז‪ .‬סיפור אגדה סבוך על תככים‪ ,‬חייטים ערמומיים‬
‫וראש ממשלה עירום‪ .‬ואולי‪ ...‬אולי תמונת הניצחון של‬

                             ‫‪54‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59