Page 60 - Step and repeat document 1
P. 60

‫יהונתן גפן‬

‫בחברתו של יוסל נסים לא צריך להבריק‪ ,‬ומרגיש‬
‫בטוח ומוגן‪ .‬בערבי יום שישי הוא סועד בחברתם של‬
‫יוסל ואשתו אודרי‪ ,‬הציירת והתפאורנית גם היא‪ ,‬וזאת‬
‫אחת המסורות היציבות היחידות והמוקפדות בחייו‬
‫המבולבלים של המחזאי‪ .‬המרחק ביניהם היה הקרבה‬
‫שביניהם‪ .‬יוסל‪ ,‬המהגר מאוסטרליה‪ ,‬דיבר ביידיש‪,‬‬
‫התקשורת בינו ובין נסים היתה באנגלית‪ ,‬ויוסל אמר‬
‫שוב ושוב (באנגלית!)‪" :‬גם אם אני לא מבין את המחזה‪,‬‬

                                     ‫אני מרגיש אותו!"‬
‫"בכל תמונותיו מהדהדים קולות תיאטרליים"‪ ,‬כותב‬
‫אלוני בעיתון‪" :‬דרמה‪ ,‬פאתוס‪ ,‬שאולי מוצנעים בזכות‬

         ‫הגרוטסקה ושובים את הלב בזכות הגעגועים"‪.‬‬
‫דבר נוסף שחיבר ביניהם היה עקשנותם על חוסר‬
‫זהות‪ .‬נסים תיעב את הכינוי "צבר"‪ ,‬ובדומה ליוסל‪,‬‬
‫שהתנער בהחלטיות מכל מנטליות וזהות ישראליות‪,‬‬
‫כך גם נסים לא החשיב את עצמו "צבר" וישראלי‪ ,‬אלא‬
‫יהודי נודד שנקלע באקראי למקום הזה‪ .‬גם יוסל ראה‬
‫בעצמו יהודי שאיכשהו התגלגל לארץ ישראל‪ .‬הארץ‬
‫היחידה של שניהם היתה ארץ האומנות והפנטזיה‪ .‬לא‬
‫היה בהם שמץ של פטריוטיות‪ ,‬ואילו היה עליהם להגדיר‬
‫את אזרחותם‪ ,‬הם בוודאי היו מצהירים ביחד‪ :‬המולדת‬

                                  ‫היא הגלות האמיתית!‬
‫נסים אהב את הרעיון שיוסל הוא בעצם בן של מלך‪.‬‬

                             ‫‪60‬‬
   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65