Page 87 - Step and repeat document 1
P. 87
פרצוף של צועני
גם הגששים מתבקשים להקריא בקול רם את המערכונים,
ונסים ,כדרכו ,שולף את העט שלו ,מוחק ומשכתב ,ומדי
פעם בפעם ,תוך כדי קריאה ,משמיע צחוק משחרר
ומתגלגל ,מלווה בשיעולי מרלבורו יבשים .הגששים
אסירי תודה ,ועדיין לא מאמינים שהבמאי המהולל
הסכים לכתוב ולביים להם את התוכנית הבאה" ,סינימה
גשש" ,ואחר כך גם עוד תוכנית" ,קנטטה לשווארמה".
פשה ,שקרא לתיאטרון שלו "התיאטרון העממי" ,אכן
שאף לעממיות .נסים חשב שהמילה הזאת" ,עממי" ,היא
מילה מאוסה .כל חייו יגיד שהחומר שכתב לגשש היה
"נמוך" ו"שטחי" ,ויהיו גם כמה אינטלקטואלים ומבקרים
אניני טעם שאוהבים את האומנים שלהם סובלים ורעבים
שיגידו שכשנסים כתב לגשש ,הוא "ליכלך את הידיים"
והידרדר לבידור זול ,אבל כל מה שנסים כותב לגשש
מבריק ונוצץ ,וקורץ מאותן לבנים לתפארת שמהן בנה,
לאט ובתבונה ,את המחזות ה"רציניים" שלו.
"הגשש החיוור" ,שם שפשה לקח אולי מ"המוהיקני
האחרון" מאת ג'יימס פנימור קופר ,היו לא רק להקה,
אלא תופעה שלא היתה כמותה בבידור הישראלי .גברי
בנאי ,שייקה לוי וישראל פוליאקוב :אחד צנום ממחנה
יהודה בירושלים; אחד שמנמן ,חייכן שנולד בקהיר;
וממושקף פדנטי שהוריו עלו מרוסיה .שלושה חברים
צנועים ,מומחים בחיקויים ובעגות שונות ,שמתחילת
87
