Page 193 - 336
P. 193

‫השכונה מאופיינת בבתים צמודי קרקע‪ ,‬במרכזי מסחר‬                                                             ‫פרדס עמיצ"ור‬
‫קטנים ובשטחים ציבוריים ירוקים‪ .‬עם הזמן‪ ,‬הוחל‬
‫בבנייה רוויה בהיקף השכונה המקורית‪ .‬במרכז השכונה‬                    ‫כאמור‪ ,‬בשנת ‪ ,1954‬רכשו עמרם בן‪-‬צבי וגיסו מוסה‬
‫נבנה מרכז מסחרי ותרבותי ובתחומו בית העם‪ ,‬חצר‬                       ‫שמעוני עם שני שותפים נוספים‪ ,‬יוסקה פלד חבר אגד‬
‫הסרקופגים‪ ,‬בתי קפה היסטוריים כמו "מעדן"‪ .‬במערב‬                     ‫וצבי סגלוביץ'‪ ,‬פרדס מניב ששטחו ‪ 215‬דונם בלב העיר‪.‬‬
‫הכיכר‪ ,‬גן ציבורי גדול‪ ,‬גן צ'ציק‪ ,‬ובמרכזו פסלו של יגאל‬              ‫לפרדס ניתן השם עמיצ"ור – ראשי התיבות של בעליו‪:‬‬
‫תומרקין "שעון שמש"‪ .‬את המרכז המקורי‪ ,‬הבנוי בתי‬                     ‫עמרם‪ ,‬מוסא‪ ,‬יוסקה‪ ,‬צבי ורעיותיהם‪ .‬אלו ניהלו את‬
‫קרקע בעלי גינות קטנות‪ ,‬מקיף רחוב דרום אפריקה‪,‬‬                      ‫הפרדס במשך כשמונה שנים עד ‪ .1963‬במקום מצויה‬
‫וממנו יוצאים רחובות נוספים לזכרם של המתכננים –‬                     ‫באר עתיקה שחפר איברהים פחה המצרי ב‪ .1832-‬הפחה‬
                                                                   ‫ביקש לפתח את העיירה מג'דל אשקלון להיות "אסקלן‬
                             ‫רחוב קפסטט ורחוב יוהנסבורג‪.‬‬           ‫אלג'דידא" (אשקלון החדשה)‪ .‬כל שהספיק לפתח בעיר‬
                                                                   ‫עד נסיגתו מן הארץ ב‪ 1840-‬היה הבאר‪ .‬בתקופת המנדט‬
‫ברחוב זונבנד‪ ,‬נבנו זה ליד זה מלון גני שמשון ובית‬                   ‫הבריטי‪ ,‬נחפרה בסמוך באר חדשה ומעליה נבנה בית‬
‫הכנסת המרכזי של אפרידר‪ .‬הנשיא נהג לבקר בבית‬                        ‫משאבות מודרני‪ .‬שנים לאחר שהפרדס ננטש ונעקר‬
‫כנסת זה ואף הונצח בלוח שיש בו‪ .‬בשנת ‪ ,1953‬הוקם‬                     ‫(עד אמצע שנות השמונים)‪ ,‬המשיכו מימי הבאר לשמש‬
‫מלון חדש סמוך למעונו של בן‪-‬צבי‪ .‬בן‪-‬צבי ביקר באתר‬
‫והציע לארנסט קוברי‪ ,‬מייסד המלון‪ ,‬את השם "גני‬                                                        ‫כמל"ח – מלאי לשעת חירום‪.‬‬
‫שמשון"‪ .‬נראה כי בן‪-‬צבי היה הראשון שהטביע את‬

        ‫חותמו של שמשון במורשת העיר בעת החדשה‪.‬‬

     ‫השכונה מאופיינת בבתים צמודי‬                                    ‫באר המים בפרדס עמיצור באשקלון‪ ,‬צילום‪ :‬אבי ששון‪2007 ,‬‬
     ‫קרקע‪ ,‬במרכזי מסחר קטנים‬
     ‫ובשטחים ציבוריים ירוקים‪ .‬עם הזמן‪,‬‬                             ‫דרך רחוב יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬נגיע למרכז אפרידר‪ .‬לאורכו של‬
     ‫הוחל בבנייה רוויה בהיקף השכונה‬                                ‫הרחוב‪ ,‬הוקמה קריית חינוך הכוללת שלושה בתי ספר‬
     ‫המקורית‪ .‬במרכז השכונה נבנה‬                                    ‫מקיפים‪ :‬עירוני ב'‪ ,‬מקיף דתי‪ ,‬המוסד הראשון שנפתח‬
     ‫מרכז מסחרי ותרבותי ובתחומו בית‬                                ‫בעיר‪ ,‬הוקם בשנת ‪ ;1960‬לידו בית הספר מקיף א'‪,‬‬
     ‫העם‪ ,‬חצר הסרקופגים‪ ,‬בתי קפה‬                                   ‫המוסד האחרון שנפתח כאן‪ ,‬הוקם בשנת ‪ ;1991‬בהמשך‪,‬‬
     ‫היסטוריים כמו "מעדן"‪ .‬במערב‬                                   ‫בית הספר מקיף אורט רונסון‪ ,‬שנפתח ב‪ 1986-‬והחליף‬
     ‫הכיכר‪ ,‬גן ציבורי גדול‪ ,‬גן צ'ציק‪,‬‬                              ‫את בית הספר התיכון על שם תגר‪ .‬בסמוך‪ ,‬ברחוב‬
     ‫ובמרכזו פסלו של יגאל תומרקין‬                                  ‫יצחק בן‪-‬צבי ‪ ,12‬שוכנת המכללה האקדמית אשקלון‪.‬‬
     ‫"שעון שמש"‪ .‬את המרכז המקורי‪,‬‬                                  ‫ראשיתה של המכללה בעיר בשנת ‪ 1967‬כשלוחה של‬
     ‫הבנוי בתי קרקע בעלי גינות קטנות‪,‬‬                              ‫אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬אז פעלה בשכונת שמשון‪ .‬בשנת‬
     ‫מקיף רחוב דרום אפריקה‪ ,‬וממנו‬                                  ‫‪ ,1998‬עברה למשכנה החדש והרחיבה והעמיקה את‬
     ‫יוצאים רחובות נוספים לזכרם של‬
                                                                                           ‫תחומי ההתמחות כמכללה עצמאית‪.‬‬
                    ‫המתכננים‬
                                                                   ‫נמשיך בשדרות בן‪-‬צבי לאורכה של שדרת עצי‬
                        ‫גלויית פרסום של מלון גני שמשון משנות‬       ‫אקליפטוס‪ .‬את השדרה נטעה הקרן הקיימת לישראל‬
                                     ‫החמישים‪ ,‬מתוך‪ :‬אוסף אבי ששון‬  ‫בראשית שנות החמישים של המאה ה‪ 20-‬במסגרת‬
                                                                   ‫עבודות יזומות במקביל להתחלת פיתוחה של שכונת‬
‫‪21‬‬
                                                                       ‫אפרידר‪ .‬בכיכר צפניה‪ ,‬נפנה למרכז שכונת אפרידר‪.‬‬

                                                                   ‫היוזמה להקמת שכונת אפרידר נולדה בקרב קהילת‬
                                                                   ‫יהודי דרום אפריקה בשנת ‪( 1950‬כפי שסופר בהרחבה‬
                                                                   ‫בגיליון על"ה ‪ .)13‬ראשוני הבתים נבנו ברחוב יוהנסבורג‬
                                                                   ‫בשנת ‪ .1952‬עד ‪ ,1955‬עת אוחדה אפרידר עם שכונת‬
                                                                   ‫מגדל גד‪ ,‬כבר הייתה השכונה בנויה כולה בתחומי‬
                                                                   ‫רחוב דרום אפריקה‪ .‬עם הזמן התפשטה לגודלה היום‪.‬‬
   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198