Page 211 - 336
P. 211

‫ה"הגנה" בשביל החירות‬
                 ‫– פסח במוזיאון ההגנה‬

                                                           ‫ד"ר נעמה אוחנה‪-‬ארום*‬

‫פ(נ)ינת מורשת‬

 ‫בית אליהו גולומב כיום צילום‪ :‬באדיבות מוזיאון ההגנה‬                  ‫צמרות העצים בכרמל נעו ברוח העזה‬
                                                                     ‫של סוף החורף‪ .‬אנשי הבסיס הצבאי‬
 ‫רק שנים לאחר מכן‪ ,‬סיפר דוד גולומב בעדותו‪ ,‬הבין‬                      ‫הבריטי‪ ,‬בסיס אימונים לכוחות‬
 ‫לאן נעלם אביו באותו לילה‪ .‬יהודה ארזי שהה באותה‬                      ‫מודיעין וצנחנים‪ ,‬התכוננו ללילה קר‬
 ‫עת בדירת מסתור ביפו‪ ,‬ואליהו לא היה יכול להניח לו‬                    ‫ורטוב‪ .‬היה זה סוף מרס ‪ .1943‬באותו‬
 ‫להישאר לבדו בליל הסדר‪ .‬יחד ישבו כל אותו ערב‪,‬‬                        ‫לילה‪ ,‬ערכו כוחות ההגנה פשיטה‬
 ‫מחזקים זה את זה בסיפורים ובשיחה‪ .‬כשחזר אליהו‬                        ‫נועזת על מחסן הנשק של אותו בסיס‬
 ‫לביתו טרם שחר‪ ,‬שמעה יעל שרת – כיום‪ ,‬יעל מדיני‪,‬‬                      ‫ו"סחבו" מאות רובים‪ ,‬מקלעים רבים‬
 ‫אחייניתו של אליהו – את דלת הבית נפתחת‪ .‬כשתהתה‬                       ‫ותחמושת‪ .‬רק למוחרת נגלה הדבר‬
 ‫מי בא ונאמר לה שאליהו הגיע‪ ,‬הייתה בטוחה שמדובר‬                      ‫לשלטונות הבריטיים‪ ,‬ומפקד הפעולה‬
                                                                     ‫– חבר ההגנה יהודה ארזי‪ ,‬אשר‬
                                                    ‫באליהו הנביא‪.‬‬    ‫היה מזה זמן על הכוונת של כוחות‬
                                                                     ‫הביטחון הבריטיים – הוכרז מבוקש‪.‬‬
   ‫סליק‪ ,‬באדיבות הארכיון לתולדות ההגנה‬
                                                                       ‫ארזי נאלץ להיעלם מעל פני השטח‪.‬‬
‫‪39‬‬
                                                                   ‫אפריל ‪ .1944‬רחובות העיר העברית תל אביב‬
                                                                   ‫התרוקנו בהדרגה לקראת ערב פסח‪ ,‬ומהבתים‬
                                                                   ‫עלו ריחות מאכלי החג‪ .‬בבית משפחת שרת‪-‬‬
                                                                   ‫גולומב‪ ,‬בשדרות רוטשילד ‪ ,23‬היו ההכנות‬
                                                                   ‫לערב החג בשיאן‪ .‬דוד גולומב‪ ,‬בן ה‪ ,11-‬התרגש‬
                                                                   ‫במיוחד מאחר שליל הסדר היה הליל האהוב‬
                                                                   ‫עליו ביותר‪ .‬בלילה זה היה אביו‪ ,‬אליהו גולומב‬
                                                                   ‫– מפקדו העליון של ארגון ההגנה – מתפנה מכל‬
                                                                   ‫עיסוקיו וחובותיו ויושב עימו לאורך כל הערב‪.‬‬
                                                                   ‫בערב זה‪ ,‬היה אביו סוף סוף שלו ושל משפחתו‬
                                                                   ‫בלבד‪ .‬והינה מתיישבים‪ ,‬ודוד מביט סביב‪ ,‬ואבא‬
                                                                   ‫איננו‪ .‬לאן הלך? האם יצא לארגן כמה דברים‬
                                                                   ‫אחרונים? לאורך כל אותו ערב חיכה דוד לאביו‪,‬‬
                                                                   ‫אך אליהו לא ישב עם משפחתו בליל סדר זה‪.‬‬

                                                                                                ‫*חברת צוות במוזיאון ההגנה‪.‬‬
   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216