Page 207 - 336

‫טבע בעוטף צילום עמית מנדלסון‬

‫באזור זה יש פעילות חקלאית‬ ‫‪ .4‬חיזוק החקלאות ‪ -‬שיקום השטחים עצמם ופיתוח‬
‫נרחבת לצד שטחים טבעיים‪:‬‬ ‫חקלאות תומכת סביבה ואקולוגיה כמו גם קידום‬
‫נחלים‪ ,‬שמורות ויערות‪.‬‬ ‫פתרונות תיעוש חקלאי בדמות אזורי תעשייה‬
‫הטבע מרפא‪ .‬ידוע כי לשטחים‬ ‫חקלאיים‪ ,‬יאפשרו ייעול בגידול ובייצור המזון המקומי‪.‬‬
‫פתוחים ולשהייה בהם חלק‬ ‫ריכוז המבנים החקלאיים במיקומים ספציפיים יצמצם‬
‫חשוב בריפוי‪ ,‬והם יכולים לסייע‬
‫בריפוי מהטראומה שעברנו‬ ‫פגיעה בשטחים הפתוחים‪.‬‬

‫כולנו ובעיקר תושבי המרחב‬ ‫‪ .5‬חינוך סביבתי המתמקד בזהות מקומית ‪ -‬בנייה‬
‫וחיזוק של הזהות המקומית של הקהילות‪ ,‬ע"י מענים‬
‫מהירה ובריאה יותר של הקהילות ושל התיירות אל‬ ‫של חינוך סביבתי וחינוך לטבע ולקיימות לילדים ולבני‬
‫המרחב‪ .‬חשוב להקים מרכז ידע והכשרה לשיקום‬ ‫נוער‪ .‬הדבר יסייע לבנות זהות המחוברת לסביבה‬
‫קהילתי מקיים בנגב המערבי‪ .‬כן חשוב להכשיר‬ ‫הטבעית העוטפת את היישובים ומצויה בתוכם‪,‬‬
‫תושבים בעלי תפקידים במועצות וברשויות אשכול‬ ‫הכרחית כדי לסייע בהגנה על השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בנייה כזו של הזהות המקומית הקהילתית‬
‫לשילוב פתרונות מבוססי טבע בתהליך השיקום‪.‬‬ ‫תסייע בחיבור מחודש אל המרחב ובשיקום הנפשי‬

‫אקליפטוס ושרידי רכב שרוף ביער רעים‬ ‫והרגשי של התושבים מהטראומה שחוו‪.‬‬
‫צילום עמיר בלבן‬
‫‪ .6‬פיתוח התיירות במרחב – הקמה של רשת טיילות‬
‫(שביל הנגב המערבי)‪ :‬שביל רציף ארוך שיקיף‬
‫את חבל העוטף – קיבוצים‪ ,‬מושבים‪ ,‬שטחים‬
‫חקלאיים‪ ,‬נקודות תצפית‪ ,‬צמחייה אופיינית‪,‬‬
‫היסטוריה וגיאולוגיה‪ .‬אורכו של השביל יהיה‬
‫כשבעים ק"מ‪ ,‬בחלקו הוא יתבסס על שבילים‬
‫קיימים‪ .‬השביל יתחבר לשביל ישראל באמצעות‬
‫'דרך נוף נחל שקמה'‪ .‬הקמת השביל תכלול‬
‫הקמת רשת מרכזי צפרות‪ ,‬הכרזה על שמורות‬
‫טבע ועל אתרי מורשת‪ ,‬פיתוח נופי מבוסס טבע‬
‫בשטחים פגועים ועוד‪.‬‬

‫כל שיקום חייב להביא בחשבון את הקהילות‬
‫עצמן‪ ,‬את אופיין השונה ואת רצונותיהן ולהתבסס‬
‫על הטבע הייחודי של המקום – הן השטחים‬
‫הפתוחים הן החקלאיים‪ .‬טבע חזק יאפשר חזרה‬

‫‪35‬‬