Page 106 - YOS
P. 106

‫ויצא · דרש יוסף‬

‫חכמים ע"י שאני מעיר אותם בבוקר לתפילה… גם את זה אתם‬
‫רוצים לקחת ממני…?! את מעט החסד שאני יכול לקיים…!"‬

‫מספר הסיפור‪ ,‬תלמידיו רבי דוד שלוסברג מתרגש‪" :‬הביטו‬

‫על מי הוא התבטא 'שימוש תלמידי חכמים'? על בחורי‬
               ‫ישיבה שצעירים ממנו שנות דור…‬

‫בל נשכח‪ ,‬מחדד הרב שלוסברג – שר' אל'ה עצמו מעולם‬

‫לא הסכים לקבל עזרה משום אדם בעולם‪ ,‬אף לא מתלמידיו‬
  ‫הקרובים‪ ,‬כי הוא לא רצה להשתמש ב'תלמידי חכמים'…‬

‫פעם‪ ,‬אחר שעבר התקף לב‪ ,‬הגיע לבקרו תלמיד שלמד אצלו‬

‫באנגליה‪ ,‬הגישו קפה‪ ,‬לפתע קם רבי אל'ה והביא את‬
                                                             ‫הסוכר‪.‬‬

‫"וכי אי אפשר לבקש את הסוכר מאחד הבחורים?" – תמה‬

     ‫התלמיד – "מדוע הרב צריך להטריח את עצמו?"‬

‫"חלילה" – התפלא רבי אל'ה – "להשתמש ב'תלמיד חכם'"?!‬
‫וכשמספרים על ר' אלה שהעיר את הבחורים‪ ,‬אי אפשר‬

‫שלא להזכיר כיצד היה מעיר אחרי התפילה‬
‫את הבחורים שלא קמו לתפילה‪" :‬עוד מעט סוגרים את חדר‬

       ‫האוכל ולא יהיה לך מה לאכול עד הצהריים…"‬

‫מה עושה צדיק כמו רבי אליהו לופיאן בערב יום הכיפורים‬

                         ‫בין סעודה מפסקת לתפילה זכה?‬

‫תלמיד סקרן החליט לעקוב אחרי רבי אל'ה ולראות בעיניו‬

‫מה מעשיו בשעות כה קדושות‪ .‬לפליאתו הוא מצא‬
‫אותו הולך לפנימיה‪ ,‬מניח את טליתו מחוץ לחדרי השירותים‬

                          ‫ומכין ניירות…‬

‫עבודה שמוטלת דרך כלל על אחת מעובדות הישיבה‪ ,‬הבין‬

‫רבי אל'ה שכנראה היא לא תיעשה בזמן כזה‪ ,‬אם‬
                 ‫הוא לא יעשה זאת בעצמו…‬

                                                                     ‫פו‬
   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111