Page 59 - YOS
P. 59

‫דרש יוסף · הניסיון האמיתי של אברהם‬

             ‫אז נכנס אברהם אבינו לניסיון האמתי‪ ,‬להתגבר על כל המחשבות‬

                ‫הללו וללכת מחרן רק בגלל ציווי ה' ית'‪ ,‬ולא בגלל‬
                ‫ההבטחות‪ ,‬הברכות הצפויות לו אם ישמע בקול ה'‪ ,‬ולא בעבור‬
                ‫שום הנאה צדדית המוכנה לו אם ילך מחרן‪ .‬ואכן אברהם‬
                ‫אבינו לא שעה לדברי היצר הרע‪ ,‬והלך רק בגלל ציווי ה'‬
                ‫ית' כמו שהתורה מעידה עליו‪ַ" :‬וֵּי ֶל ְך ַא ְבָרם ַּכ ֲאׁ ֶשר ִ ּד ֶּבר ֵא ָליו‬

                            ‫ה'"‪ ,‬ולא משום הנאותיו או דבר אחר‪.‬‬

                                       ‫אפשר להבין זאת עפ"י מעשה‪:‬‬

             ‫אחד הרבנים הגדולים‪ ,‬הגיע לשבות באחת הערים עם שניים‬

                ‫מתלמידיו‪ .‬בשבת בבוקר אחר התפילה הרב ישב בראש‬
                ‫השולחן‪ ,‬קידש על היין ובצע את החלות לסועדים הרבים‬
                ‫שרצו להסתופף בצלו‪ .‬הביאו את החמין בקערה גדולה והניחוה‬
                ‫ליד הרב‪ .‬הרב מזג מהחמין לצלחתו ואכל‪ .‬הוא התלהב מאוד‬
                ‫מהחמין המוצלח‪ ,‬מזג עוד צלחת‪ ,‬ועוד אחת‪ ...‬למסובים הוא‬
                ‫סרב להעביר את החמין‪ ,‬אלא הוא בעצמו אכל עד שגמר את‬

                                     ‫כל הקערה של החמין‪.‬‬

             ‫ואז הרב קרא למשרת וביקש שימזוג לקערה את כל החמין‬

                ‫שנשאר בסיר עד הטיפה האחרונה‪ .‬המסובים חשבו לתומם‬
                ‫שאולי עכשיו יקבלו את מנתם‪ ,‬אבל לא כך היה‪ ,‬אלא הרב‬
                ‫קיבל את הקערה הנוספת מהשמש‪ ,‬מזג לעצמו עוד צלחת ועוד‬
                ‫צלחת ולא השאיר כלום‪ .‬המסובים ראו ותמהו‪ ,‬וכמובן שגם היו‬
                ‫כל מיני דיבורים על הרב‪ ...‬אבל שני תלמידיו שהכירוהו‪ ,‬ידעו‬
                ‫שיש דברים בגו ולא סתם רבם אכל את כל החמין‪ .‬כאשר‬
                ‫הסעודה הסתיימה והיו בדרכם לאכסניה‪ ,‬אז העזו לשאול את‬

                                    ‫רבם מה זה ועל מה זה‪.‬‬

             ‫הרב ענה‪" :‬כשבאתי למזוג את החמין לצלחתי‪ ,‬הרחתי ריח‬

                ‫משונה מאוד של נפט‪ ,‬טעמתי מהחמין וראיתי שלא‬
                ‫טעיתי‪ ,‬כן‪ ,‬זהו נפט‪ .‬החמין היה ממש לא טעים‪ ,‬ואז נזכרתי‬

‫לט‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64