Page 103 - HALACHA

‫הרוז תכאלמ‬ ‫הלכה‬
‫יומית‬

‫‪ ‬כא כסלו ‪‬‬

‫ ‪ .‬גזבוב חי שעומד על גבי מאכל‪ ,‬ונושף עליו בפיו כדי שיעוף‪ ,‬אם הזבוב עף‬
‫מכוח עצמו‪ ,‬אינו עובר בשום איסור‪ ,‬אף על פי שהוא היה הגורם לזה‪,‬‬
‫ואם הוא עף מכוח ניפוח פיו‪ ,‬עובר באיסור בורר בשינוי‪ ,‬אולם באיסור‬

‫זורה אינו עובר‪ ,‬לפי שאין גידולו מן הארץ]בי[ ‪.‬‬

‫ ‪ .‬דשערה שנפלה על גבי אוכל‪ ,‬אם מסירה בידו‪ ,‬עובר באיסור בורר]גי[ ‪,‬‬
‫ואם מסירה על ידי ניפוח הפה‪ ,‬עובר באיסור זורה]די[ ‪.‬‬

‫קליפת שום שנפלה על אוכל אסור להסירה על ידי ניפוח הפה משום איסור זורה‬

‫]בי[ כן מסתבר‪.‬‬
‫]גי[ שו"ע סימן שי"ט סעיף א'‪.‬‬
‫]די[ בביאור הלכה סימן שי"ט סעיף י"ז בד"ה "מפזר" מביא בשם רעק"א בשו"ת מהדורא קמא‬
‫סימן כ'‪ ,‬שאדם נחשב כדבר שגידולו מן הארץ‪ ,‬וכיון שאיסור זורה הוא רק בדבר שגידולו‬
‫מן הארץ‪ ,‬לכן בשערה יש איסור זורה‪.‬‬

‫קב‬