Page 219 - HALACHA
P. 219

‫בעוצ תכאלמ‬       ‫הלכה‬
                 ‫יומית‬

            ‫‪ ‬יט אדר ב' ‪‬‬

                                     ‫ניגוב מיץ מפירות הצובעים‬

‫	‪ .‬ה מי שהתלכלכו ידיו מפירות הצובעים או ממאכלים הצובעים כגון תותים‪,‬‬
‫רימונים‪ ,‬סלק קטשופ וכדומה‪ ,‬לכתחילה אסור לו לנגב את הידים עם‬
‫מגבת או עם בגד באופן שידיו יצבעו את הבגד‪ ,‬משום איסור צובע]ח[  ‪,‬‬
‫אלא ישטוף את ידיו לפני הניגוב בבגד]ט[  ‪ ,‬וכל שכן שאסור לנגב בבגד‬
‫שהוא בצבע של אותו מיץ פירות]י[   כגון ניגוב מיץ של תות שדה‬
‫במגבת אדומה (א)‪ ,‬ובמקום שאי אפשר ליזהר מותר]אי[   גם אם הבגד‬

                                              ‫באותו צבע של הלכלוך‪.‬‬

                                             ‫צביעת פנים של אדם‬

‫	‪ .‬והצובע פניו בשבת‪ ,‬אינו עובר באיסור מן התורה‪ ,‬מפני שאין איסור‬
                    ‫צביעה מהתורה בעור אדם‪ ,‬אבל אסור מדרבנן]בי[  ‪.‬‬

                                                     ‫]ח[  	 שו"ע סימן ש"כ סעיף כ'‪.‬‬
                 ‫]ט[  	 שו"ע סימן שכ"ח סעיף מ"ח לגבי דם שנמצא על היד‪ ,‬והוא הדין כאן‪.‬‬

                                   ‫]י[ 	  משנה ברורה סימן ש"כ ס"ק נ"ט בשם המג"א‪.‬‬
‫]אי[ 	  משנה ברורה שם‪ ,‬כף החיים ס"ק קכ"ב דכיון שיש מקילין בכל ענין משום דהוי דרך לכלוך‪,‬‬
‫לכן כשאי אפשר יש לסמוך עליהם‪ ,‬וכגון אדם שמתארח אצל אנשים מכובדים וכיוצא בזה‪,‬‬
‫ונשפך עליו סלט אדום וכדומה ולא מרגיש נעים לגשת לברז לשטוף‪ ,‬או אדם שנמצא ברחוב‬
‫ויורד דם מאפו‪ ,‬מסתבר שזה נקרא אי אפשר שיכול לנגב את הדם‪ ,‬ולענין ניגוב בנייר כגון‬
‫טישו וכדומה‪ ,‬יש מקילין בכל ענין‪ ,‬כיון שאין רגילות לצובעו כלל ולאחר השימוש מיד‬
‫זורקים אותו‪ ,‬עיין שמירת שבת כהלכתה פרק י"ד סעיף כ"א‪ ,‬וארחות שבת חלק א' עמוד‬

                                                            ‫תנ"ג הערה פ"ח‪.‬‬
                                              ‫]בי[  	 משנה ברורה סימן ש"ג ס"ק ע"ט‪.‬‬

                                          ‫חיר‬
   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224