Page 216 - HALACHA
P. 216

‫הלכה‬      ‫בעוצ תכאלמ‬
      ‫יומית‬

‫‪ ‬טז אדר ב' ‪‬‬

              ‫מלאכת צובע‬

                                                   ‫הגדרת המלאכה‬

‫א‪ .‬שיהא צביעה בצבע שרגילים לצבוע‪ .‬ב‪ .‬שיהא הצבע מתקיים‪ .‬ג‪ .‬שיצבע‬
                              ‫במקום שרגילים לצבוע ובמקום המתקיים]א[  ‪.‬‬

                                                ‫היכן היתה במשכן‬

‫מלאכת צובע נלמדת מצביעת העורות אלים מאדמים ושאר החוטים שנצבעו‬
   ‫על ידי הסממנים במשכן‪ ,‬וכן צבעו את הצמר בדם חילזון בצבע תכלת]ב[  ‪.‬‬

                                                       ‫אב המלאכה‬

‫כפי שנתבאר לעיל מדברי הרמב"ם‪ ,‬אינו עובר באב מלאכה של צובע‪ ,‬אלא‬
‫אם כן צובע חפץ‪ ,‬שבזה דומה המלאכה לצביעת העורות אילים מאדמים שהיו‬

                                                                    ‫במשכן‪.‬‬

                                                  ‫תולדות המלאכה‬

‫הצובע מים כדי להכין מהם צבע שמהם יצבעו חפצים‪ ,‬עובר בתולדת צובע‪,‬‬
‫דכיון שאין התכלית בצביעת המים אלא בצביעת החפצים‪ ,‬לכן זה רק תולדה‬

                                                                     ‫וכנ"ל‪.‬‬

‫]א[  	 רמב"ם הלכות שבת פרק ט' הלכה י"ג‪ ,‬משנה ברורה סימן ש"כ ס"ק נ"ט‪ ,‬ואם הצבע מתקיים‬
                         ‫עובר באיסור דאורייתא ואם אינו מתקיים אסור רק מדרבנן‪.‬‬

             ‫]ב[  	 רש"י שבת דף מ"ט ע"ב בד"ה 'הם זרע'‪ ,‬ובדף ע"ד ע"ב בד"ה 'צדי חילזון'‪.‬‬

                                          ‫וטר‬
   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221