Page 227 - HALACHA
P. 227

‫ריתמו רשוק תכאלמ‬       ‫הלכה‬
                       ‫יומית‬

                  ‫‪ ‬כז אדר ב' ‪‬‬

           ‫מלאכת קושר ומתיר‬

                                                   ‫הגדרת המלאכה‬
‫דגר מלכאת קושר ‪ -‬לדעת השו"ע]א[   גדר מלאכת קושר כדי לעבור באיסור‬
‫דאורייתא‪ ,‬היא בשני תנאים‪ ,‬א‪ .‬שיהא הקשר של קיימא‪ .‬ב‪ .‬שיהא גם מעשה‬
‫אומן‪ ,‬דהיינו קשר על גבי קשר‪ .‬ולדעת הרמ"א]ב[   די בתנאי אחד‪ ,‬שיהא‬

                                  ‫הקשר של קיימא ואפילו אינו מעשה אומן‪.‬‬

                 ‫דגר מלכאת מתיר ‪ -‬להתיר קשר שאסור לעשותו מהתורה‪.‬‬

                                                ‫היכן היתה במשכן‬

‫נחלקו הבבלי והירושלמי כיצד נלמדת מלאכת קשירה מהמשכן‪ ,‬לדעת‬
‫הבבלי]ג[   מלאכת קשירה במשכן היתה בקשירת הרשתות שהיו צדים‬
‫בהם חלזונות]ד[   לצורך צביעת התכלת‪ ,‬ולפי שהרשתות מיועדות לצידת דגים‬
‫גדולים והחלזונות הם קטנים‪ ,‬לכן בשביל צידת החלזונות היו מקטינים את‬
‫החורים של הרשתות על ידי קשירת החורים בקשר של קיימא‪ ,‬שהוא מעשה‬

                             ‫אומן‪ ,‬וכן בקשירת יריעות שנפסקו החוטים]ה[  ‪.‬‬

‫וכן מלאכת מתיר היתה במשכן ‪ -‬בהתרת הקשרים של הרשתות שהיו צדים‬
                                            ‫חלזונות להחזירם למצב הקודם‪.‬‬

           ‫לדעת הירושלמי מלאכת קשירה היתה במשכן בקשירת היריעות‪.‬‬

                                                         ‫]א[  	 בסימן שי"ז סעיף א'‪.‬‬
                                                                       ‫]ב[ 	  שם‪.‬‬

                                                              ‫]ג[ 	  שבת ע"ד ע"ב‪.‬‬
                      ‫]ד[  	 שהם כמין דגים קטנים העולים אחת לשבעים שנה ‪ -‬רש"י שם‪.‬‬

                                   ‫]ה[ 	  רש"י שבת דף קי"א ע"א בד"ה "ואלו קשרים"‪.‬‬

                                          ‫וכר‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232