Page 274 - HALACHA
P. 274

‫הלכה‬     ‫חטוש תכאמל‬
    ‫יומית‬

‫‪ ‬טו אייר ‪‬‬

              ‫מלאכת שוחט‬

                                                   ‫הגדרת המלאכה‬

‫הנוטל חיות של אדם או בעל חי‪ ,‬באופן שצריך את הבעל חי‪ ,‬עובר משום‬
‫מלאכת שוחט‪ ,‬אבל אם אינו צריך לו‪ ,‬אינו עובר באיסור תורה אלא באיסור‬

                                    ‫דרבנן של מלאכה שאינה צריכה לגופה‪.‬‬

                                                ‫היכן היתה במשכן‬

‫מלאכת שחיטה היתה במשכן בשחיטת התחשים על מנת ליטול מהם את‬
                                                                   ‫העור]א[  ‪.‬‬

                                                    ‫אבות המלאכה‬

     ‫השוחט או ההורג בעלי חיים בהכאה‪ ,‬חייב משום אב מלאכה של שוחט‪.‬‬

                                                  ‫תולדות המלאכה‬
‫החונק בעל חי כדי להשתמש בגופו]ב[   עובר משום תולדת שוחט]ג[  ‪ ,‬וכן‬
‫המוציא דם מאדם או בהמה‪ ,‬מאחר שהדם הוא הנפש על כן הוצאת הדם דינה‬
‫כנטילת נשמה‪ ,‬ולכן אסור להוציא דם לא מאדם ולא מבהמה‪ ,‬וכן אסור להכות‬

                                          ‫אדם או בהמה באופן שהדם יצרר‪.‬‬

‫]א[ 	  התחשים היו בעלי חיים מיוחדים שנבראו לשעתו של המשכן‪ ,‬כדי שיקחו מהם את העורות‬
                                                       ‫כדי להניחם על המשכן‪.‬‬

‫]ב[  	 דאם לא משתמש עובר באיסור דרבנן‪ ,‬כנ"ל שעל מלאכה שאינה צריכה לגופה עובר באיסור‬
                                                                     ‫דרבנן‪.‬‬

                                          ‫]ג[ 	  רמב"ם הלכות שבת פרק י"א הלכה א'‪.‬‬

                                          ‫גער‬
   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279