Page 276 - HALACHA
P. 276
הלכה חטוש תכאמל
יומית
יז אייר
הריגת חרקים
.גאיסור נטילת נשמה הוא רק בחרקים ובעל חיים שפרים ורבים ,בדומה
ל"אלים המאדמים" ששחטום לצורך המשכן שהיו פרים ורבים ,אבל
כינה שאינה פרה ורבה אלא נוצרת מלכלוך ,מותר להרוג אותה מהתורה,
ואין בזה משום איסור נטילת נשמה ,אולם מדרבנן אסור להורגה גזרה
שמא יהרוג פרעוש שהוא דומה לכינה ,והריגתו אסורה כיון שהוא פרה
ורבה]ו[ ,וכל זה כשהכינה נמצאת על הגוף ,אבל כשנמצאת על הראש
ששם אין פרעושים ,לא גזרו על כינה מחמת פרעוש ,ואפשר להרוג כינה
שנמצאת על הראש ,ומכל מקום כתבו הפוסקים שכל זמן בזמנם שהכינה
לא היתה פרה ורבה ,אבל בזמנינו שאנו רואים שהכינים פרים ורבים,
אסור להורגם]ז[ .
.דאסור ללכת בשבת על גבי נמלים ,ואף על פי שאינו חפץ בהריגת הנמלים,
מכל מקום יש בזה איסור דרבנן]ח[ ,ולכן צריך לעקוף אותן ,ואם אינו
יכול לעקפן ,כגון שזו הדרך היחידה ,יכול ללכת כדרכו אף על פי שהורגן
בהליכתו]ט[ .
Q
]ו[ שו"ע שם ,ומשנה ברורה ס"ק ל"ח.
]ז[ עיין ארחות שבת חלק א' פרק י"ד סעיף ל' ,ובמקורות אות מ"ז בשם מרן הגרש"ז
אויערבך שכתב להתיר להרוג כינים שבימינו ,אולם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל כתב לאסור
זאת.
]ח[ והטעם שאסור רק מדרבנן מפני שאין משתמש בהם ,והרי זו מלאכה שאינה צריכה לגופה,
וגם אם אינו מתכוון הרי זה פסיק רישיה ואסור -בן איש חי שנה ב' פרשת וארא סעיף ט"ז.
]ט[ ארחות שבת שם פרק י"ד סעיף כ"ו ,כ"ז.
הער
