Page 332 - HALACHA
P. 332
הלכה תרוסו הנוב תכאמל
יומית
מלאכת בונה וסותר
טו תמוז
מלאכת בונה
הגדרת המלאכה
כתב בספר "כלכלת השבת" בביאור ל"ט מלאכות שבת ,שההגדרה של מלאכת
בונה היא כל פעולה של תיקון הנעשית בקרקע או במחובר לקרקע.
היכן היתה במשכן
בירושלמי]א[ מבאר שהמקור למלאכת בונה במשכן היתה -בחיבור הקרשים
לאדנים ,ומשם נלמד איסור מלאכת בונה בשבת ,ואף על פי שמלאכת בונה
היתה במשכן גם בחיבור הקרשים זה לזה על ידי הטבעות וכן בהרכבת בריח
התיכון ,מכל מקום הפעם הראשונה שהיתה מלאכת בונה בסדר הקמת המשכן
היה בחיבור הקרשים לאדנים ,לכן למדים משם ולא משאר עניני בונה שהיו
במשכן.
אבות המלאכה
כל בניה או תוספת על הבניה בקרקע או במחובר לקרקע.
תולדות המלאכה
העושה אוהל קבוע או יוצר כלי חרס לפני נתינתו בכבשן ,וכן המכניס ידית של
כלי לתוכו וכל תיקון שאינו במחובר לקרקע ,כגון בכלים כשתוקע בחזקה ,או
העושה כלי מתחילת ברייתו ,או המתקן כלי במעשה אומן ,או כואבלין כגון
שעושה גבינה ,המחבר שני קרשים זה לזה עובר על תולדת מפני שחיבר שני
דברים זה לזה]ב[ ,הרי זה תולדת מלאכת בונה]ג[ .
]א[ בתחילת פרק הבונה.
]ב[ וכיון שלא יצר מקום מסויים שזו תכלית המלאכה ,לכן אין זה אב מלאכה.
]ג[ רמב"ם הלכות שבת פרק י' הלכה י"ג.
אלש