Page 332 - HALACHA

‫הלכה‬ ‫תרוסו הנוב תכאמל‬
‫יומית‬
‫מלאכת בונה וסותר‬
‫‪ ‬טו תמוז ‪‬‬
‫מלאכת בונה‬

‫הגדרת המלאכה‬

‫כתב בספר "כלכלת השבת" בביאור ל"ט מלאכות שבת‪ ,‬שההגדרה של מלאכת‬
‫בונה היא כל פעולה של תיקון הנעשית בקרקע או במחובר לקרקע‪.‬‬

‫היכן היתה במשכן‬

‫בירושלמי]א[ מבאר שהמקור למלאכת בונה במשכן היתה ‪ -‬בחיבור הקרשים‬
‫לאדנים‪ ,‬ומשם נלמד איסור מלאכת בונה בשבת‪ ,‬ואף על פי שמלאכת בונה‬
‫היתה במשכן גם בחיבור הקרשים זה לזה על ידי הטבעות וכן בהרכבת בריח‬
‫התיכון‪ ,‬מכל מקום הפעם הראשונה שהיתה מלאכת בונה בסדר הקמת המשכן‬
‫היה בחיבור הקרשים לאדנים‪ ,‬לכן למדים משם ולא משאר עניני בונה שהיו‬

‫במשכן‪.‬‬

‫אבות המלאכה‬

‫כל בניה או תוספת על הבניה בקרקע או במחובר לקרקע‪.‬‬

‫תולדות המלאכה‬

‫העושה אוהל קבוע או יוצר כלי חרס לפני נתינתו בכבשן‪ ,‬וכן המכניס ידית של‬
‫כלי לתוכו וכל תיקון שאינו במחובר לקרקע‪ ,‬כגון בכלים כשתוקע בחזקה‪ ,‬או‬
‫העושה כלי מתחילת ברייתו‪ ,‬או המתקן כלי במעשה אומן‪ ,‬או כואבלין כגון‬
‫שעושה גבינה‪ ,‬המחבר שני קרשים זה לזה עובר על תולדת מפני שחיבר שני‬

‫דברים זה לזה]ב[ ‪ ,‬הרי זה תולדת מלאכת בונה]ג[ ‪.‬‬

‫]א[ בתחילת פרק הבונה‪.‬‬
‫]ב[ וכיון שלא יצר מקום מסויים שזו תכלית המלאכה‪ ,‬לכן אין זה אב מלאכה‪.‬‬

‫]ג[ רמב"ם הלכות שבת פרק י' הלכה י"ג‪.‬‬

‫אלש‬