Page 277 - V1

Introduction to החיתפ 9 VOL-1
Sefer Chafetz Chayim םייח ץפח רפסל
Aseen - A10
ח השע - ןישע

Mekor Hachayim םייח םימ ראב
A10. If someone speaks Lashon Hara or gossip about one’s older .אוה שדקמ ללכב 'וכו שרדמה תיבב אלש וליפא הז לכו )ז(
brother(10) or one’s mother's husband or one’s father's wife, he
also violates the Aseh of (Shemot 20:12) “honor your father and םהירבדמ עמשמש ק"מסבו ג"מסבו ד"כש ןמיס םיארי 'סב ןייע
your mother.” Because the pasuk uses the “extra” language of “and ואיבהש ומכ ונלש תסנכה תיבב הזה ןמזב ףא אתיירואד אוהש
your,” the Gemara Ketubot (103a) teaches that it includes one's
older brother and of course, G‑d forbid, it includes one who speaks םיקסופהמ הזיאל וליפאו .םש ןייע םינהכ תרותה ןמ הז לע היאר
Lashon Hara about his father or mother. Most definitely he violates 'יסב םידגמ ירפב ןייע שדקמל אקוד יאק ורקיעש םירבוסש
this Aseh of honoring one's father and mother and he also invokes החישב וליפא אוה לודג רוסיאד םידומ םלוכ םוקמ לכמ א"נק
upon himself the curse of (Devarim 27:16) “Cursed is someone
who degrades his father or mother,” G‑d should protect us. (Chazal .םולשו סח תוליכרו ערה ןושלב ןכש לכו הליטב
explain “degrades” as meaning with his mouth)
וינפבו םינושארה םינפוא 'דב ונייה רבועד םינפב ונבתכש המו
ןויע ךירצ הרואכל לבקמהלו .יאדוב רפסמהלו ,וינפב אלשו
Be’er Mayim Chayim ןניקיידדכ םלואו ,רבוע וניא רבדמ וניא אוהד ןויכ וז השעב
(A10) Lashon Hara or gossip about one’s older brother: This ותמיא וילע היה וליאד ,הזב רבוע אוה םגד רשפאד הארנ ריפש
applies to the first four qualities and only to the speaker. Regarding the
issue of speaking in front of the person who is the subject of the remark, רפסל וריבחל חינמ היה אל יאדוב הז תיבב ןכושה ה"בקה לש
the matter requires more thought and analysis. It is possible that the ,וילע
“extra” language of the pasuk (the “extra” word - “and”) applies to all
circumstances, just as it applies to a father or mother and the mitzvah רבד ול רפסל הצור דחא היהו ךלמה תיבב היה םא ךמצע עגה
of honoring one’s parents applies even not in their presence, as taught רופיסה הזל םיכסמ ךלמה ןוצר ןיאש עדוי אוהו ךלמה ינפב
in Gemara Kedusheen (31b) and in Yoreh De’Ah in the laws discussing
honoring one’s father and mother (section #240, paragraph #6), stated ינפמ ומצע תא טימשמ היה וחוכ לכב יאדוב ולבקל אלו רפסל
as follows “if a person goes somewhere and needs a favor and he knows ןיעדוי ונא אלה ןאכו ,רופיסה הז עומשל אלש ךלמה תמיא
the people there respect his father, then he should make his request in
his father’s name in order to extend respect to his father.” Based on this ןושלל ןיזאהלו עומשל אלש ותרותב ונוצש וירבד תא רוריבב
halacha it is evident that the mitzvah of honoring one’s parents is obligatory וינפבו אוה ךורב שודקה לש ותיבב התע אוהו ,תוליכרו ערה
both when in their presence and not in their presence.
,תוליכרו ערה ןושל לבקמ אוהו הזה תיבב ןכוש אוהש ךרבתי
Or perhaps this Aseh is applied differently. Perhaps the essential reason
for the “extra” language of the Torah was to honor these other people .וז השעב רבוע ןכ םג לבקמהד טושפ הארנ ןכלו
only as a means of honoring one’s father or one’s mother, because if these
other people are not honored, it would bring shame to one’s father or one’s
mother. םייחה רוקמ
According to this second reason it appears that the “extra” language of the אוּה תוּליִכרְה וֹא ערָה ןוֹשׁלה רפּסְמֶּשׁ יִמ לע םִאו )ח(
pasuk obligates one to honor these other people only in their presence (i.e., ָ ָ ָ ַ ֵ ַ ַ ְ
in the presence of one’s father’s wife or mother’s husband. The intention רבוֹע ,ץרֶאה םע ןקֵז אוּה וּלִּפא )ח( ,וינפבּ הזבּ וּהנּגו ,ןקֵז
ְ
ֶ
ָ
ָ
ָ
ְ
ָ
ָ
ִ
ָ
ָ
ֵ
ַ
ֲ
ָ
is not meant to require one to act in front of one’s father or one’s mother.
247 238
volume 1 volume 1