Page 5 - 23322
P. 5
פתח דבר
הבת הביולוגית שלי היתה אמורה להיוולד בשנת ,2009כשאני
בת .33חיכיתי לה הרבה זמן .עברתי מספיק הפריות וחוויות חוץ־
גופיות בשביל שתבוא .על פי כל החישובים והבטחות הרופאים,
התאים העובריים שלה היו אמורים להשתכפל ברחמי עד שהיו
מתגבשים לתינוקת מושלמת .אבל באותה שנה ,אחרי שלושה
שבועות של היריון ,התאים השתכפלו באופן מעורר דאגה .הובהלתי
למיון בתל השומר ,ושם קיבלתי זריקה כימותרפית כדי להפסיק מיד
את ההיריון שהתמקם במקום מסכן חיים בקרן הרחם .אושפזתי למשך
שבועיים במחלקת הנשים ,וכששוחררתי נתבקשתי להישאר במעקב
רפואי במשך חצי שנה מחשש לדימומים.
ישנם אירועים שצרובים בזמן ,שפערו חור ברצף החיים שלי.
בדרך כלל היו אלה אירועים טראומטיים ,שעליהם הייתי אמורה
להתגבר ולהמשיך קדימה עם שגרת חיי .אם הייתי נשארת בחוויה
הטראומטית ,סופי היה ככל הנראה לשקוע בדיכאון .אבל מצאתי דרך
אחרת להתמודד .אני נהנית לחשוב שכמו בסרט מדע בדיוני ,השארתי
משהו מעצמי ,מתאי גופי ומהדנ"א שלי ,רגע לפני שקרתה הטראומה,
כדי שיוכלו להתפתח עוד נעמות עם מסלול חיים שונה .כך אני יכולה
לדמיין שישנה עוד נעמה ,שהחבר שלה לא בגד בה ואז נפרד ממנה
ב־ ,1999והם חיים באושר עד עצם היום הזה .ישנה נעמה שהתקבלה
לבצלאל ולמדה אומנות ואף סיימה בהצטיינות .היא היום אומנית
גלריות מוכרת .יש נעמה שההיריון שלה בשנת 2009היה תקין ויש
לה ילדה .היא דומה לה מאוד .הנעמה הזאת יודעת כיצד לגדל את
בתה .זה טבעי לה.
