Page 19 - BENI-3
P. 19
שנתיים .ועד פסח עבדתי עם פאות "באמת נס! לפני שנתיים ,בתקופת החגים ,הייתי
ומטפחות במקביל .היה מורכב מדי לסגור באמריקה ,שם תחום קשירת המטפחות הרבה יותר
עסק תוסס ולומר שלום לכל הקליינטיות מטופח ומפותח .הן משקיעות בקשירת המטפחות,
המוכרות .בינתיים התחברתי מאוד יוצרות בסיסים מותאמים לפנים ומחמיאים מאוד,
לעבודה עם המטפחות ,ותוך זמן קצר
הרגשתי פשוט שזו אני .זאת העבודה היה לי ברור שאני הולכת לנסות את זה!"
האידיאלית עבורי .לפני פסח היה גל מה דחף אותך אל הכוון הזה?
עצום של ביקוש לקשירת מטפחות,
עבדתי בעומס בלתי רגיל .ואז הבשילה "תמיד הרגשתי שזאת האמת .חיפשתי אותה,
ההחלטה – מאחרי פסח ,אין יותר פאות". ומצאתי .מתוך תחושה ברורה ,שאם משיח בא אני
הרי צריכה מטפחת לכבודו .נסעתי מרחק של 3
משיקולים עקרוניים? שעות(!) מבורו-פארק למונורו .ידעתי ששם גרה
"האמת ,לא רק .אני פשוט אוהבת את זה. מומחית גדולה לקשירה מותאמת .בהמשך היא
מרגישה שזו עבודתי מאז ומתמיד ,כאילו
שנים אני רגילה בה ,מרתקת ומלאת הפכה להיות מורתי למקצוע"...
ואהבת את התוצאה?
השראה".
יותר מאשר לעבוד עם שיער? "מאוד .התחברתי מהרגע הראשון .באתי בפאה
"בלי השוואה .אני חשה הרבה יותר חיבור ויצאתי במטפחת על הראש .היא נדהמה" .בחיים
וקשר למקצוע .כשאת עובדת מתוך לא היתיה לי לקוחה כמוך" ,חזרה ואמרה "חוץ
אהבה – התוצאה בהתאם". מאחת"...
ומאז ועד היום אין לך רגע לנשום... ומי זאת?
"ממש כך ,ב"ה .אבל לא ממש מאז .אחרי "אימא שלי! באותו זמן ,במקביל ,אחרי שיחות
אותו פסח ,שלפניו היה לי עומס אדיר ארוכות שדיברנו על החלום הזה ,גם היא החליטה
של עבודה ,החלטתי להפסיק עם הפאות שהגיע הזמן לעבור ממחשבה למעשה .פשוט גילינו
לגמרי ,ואז ...אחרי החג ,במשך שלושה ששתינו הגענו להחלטה ביחד ,ממש באותו זמן".
שבועות שנראו לי ארוכים ...היה ש-ק-ט. וואו .מה היתה התגובה המשפחתית ובכלל?
"הלם .הם לא חלמו על הכיוון ,החלפתי והופעתי!
"לא .באה .שום .לקוחה. פשוט הגעתי לאחד המפגשים במטפחת ,בלי
"התקשרתי למורה שלימדה אותי לקשור לעדכן אף אחת ,וזה היה ממש אטום-בום (פצצת
ואמרתי לה" :אין לקוחות!" .פשוט אין. אטום - )...הלם משפחתי וסביבתי ,אבל הוא לא
אך כמובן לא רציתי לחזור לפאות, נגע לי בכלל .הייתי כל כך שלמה עם עצמי
ללקוחות המאוכזבות שנאלצו לפנות ומאושרת".
לפאניות אחרות .ידעתי שאני נשארת עם ומשם -למטפחת לתמיד?
"עדיין היה איזשהו שיקול ...והוא דווקא היה
המטפחות וה' יעזור. שיקול כלכלי(!) .אני מכירה את עצמי ויודעת
"הקב"ה נתן לי מתנה – מבחן נאמנות שארצה לגוון ,להתחדש במטפחות יפות ובאיכות
גבוהה (ומטפחות משי הן לא זולות) .כששמע
קצר ,אבל קשה"... בעלי את ההתלבטות היה החלטי – "אם זה עניין
מדהים לראות שבנס חנוכה התחלת כלכלי ,הקב"ה ישלם .לכי על זה".
והוא שלם? אם מותר לשאול...
ובפסח "יצאת ממצרים". "אין לתאר איך ועד כמה ,בכל התחומים ובכל
מה קרה אחר כך? המובנים ,אבל את זה נשמור לסוף".
אז למעשה ,פשוט סגרת את עסק הפיאות?
"ב"ה אחרי שלושת השבועות האלו "לא" .וכאן מספרת לנו גיטי עובדה פלאית
הכול התחיל לרוץ ...העבודה רק נעשית ושמימית:
מדויקת ומהנה יותר .הרבה נשים באות "התחלתי עם המטפחות בחנוכה בדיוק לפני
לקשור יפה יותר משהתרגלו ,הרבה כלות
לומדות ,והרבה מאוד זוכות פה להחליף
מפאה למטפחת".
19
