Page 64 - 31122-EFI-A.B-HAFETS-KATAN.31122-EFI-A.B.1.1A
P. 64

‫‪ oie`l - dgizt‬חיי‬                    ‫‪ ak‬חפ‬

                                      ‫‪miigd xewn‬‬

   ‫ֶ ֲַע ֹבר ַעל ָלאִוי ַה ְמ ֹפָר ִ י ַ ָרה‪ַ .‬א ֵי ִח ק ֵ י ַה ְמ ַס ֵ ר‬
    ‫ְו ַה ְמַק ֵ ל ָ ֶזה‪ַ ְ ,‬ה ְמ ַס ֵ ר ע ֵבר ְ ָלאו ֶזה ֵ י ִא ַה ְמ ִעי ַר ִ י‬
   ‫א מ ָע ִטי ‪ְ ,‬ו ַאְ ַר ָ ה ָ ל ֶ ִ ְתַר ַה ְמ ִעי ִי ְתַר ֶ ה ָע ָליו‬
   ‫ַה ָ או ֶזה‪ ִ ,‬י ה א נ ֵת ִמ ְכ ל ִל ְפֵני ַ ָ ה ֲאָנ ִ י ‪ֹ .‬לא ֵכ‬
   ‫ַה ְמַק ֵ ל‪ֶ ,‬א ְפ ָ ר ְ ֵאינ ע ֵבר ְ ָלאו ֶזה‪ַ ,‬רק ִא ה א ְל ַב ֵמ ַע‬
   ‫ִמ ֶ ַע ָ ה ַה ָל ָהָרע א ָהְר ִכיל ת‪ְ ,‬ו ִא ָהָיה ה ֵל ַע ָ ה‬
   ‫ֵמ ֶא ְצל ‪ֹ ,‬לא ָהָיה ל ֶאל ִמי ְל ַס ֵ ר ַה ִ ָ ָנא ִ י ָ א ) ַהָ ָהָרע(‬
   ‫ֶ ‪ֲ ,‬א ָבל ִא ֵי ִ ְל ָעָדיו ְמ ִעי ֲא ֵחִרי ְ ֵעת ַמֲע ֶ ה‪ֶ ,‬א ְפ ָ ר‪,‬‬
    ‫ְ ֵאי ע ֵבר ַה ֵמ ַע ַעל ָלאו ֶזה‪ ִ ,‬י ִא ַעל ָלאִוי ֲא ֵחִרי‬

            ‫ַה ְמ ֹפָר ִ י ִ ְפ ִתי ָחה ז ‪ְ ,‬ו ַעֵ ִ ְב ֵאר ַמִי ַחִי ‪.‬‬

   ‫‪miig min x`a‬‬

   ‫לו הלוה הלואתו‪ ,‬וא על פי כ אמרינ‬     ‫בספר המצוות להרמב" מצוה רצ"ט‪,‬‬
   ‫דעובר‪ ,‬משו דמכי לו סיבת העבירה‪.‬‬                    ‫ובסמ"ג לאוי סימ קס"ח‪.‬‬
   ‫וכ בהמכה לבנו גדול‪ ,‬אמרינ במועד‬
   ‫קט )י"ז‪ (.‬דעובר משו 'לפני עור'‪,‬‬      ‫‪ dne‬שכתבתי דשיי בזה 'לפני עור' הוא‬
   ‫והטע משו דגור לו לחטוא נגדו‪,‬‬         ‫פשוט ממה דאמרינ בבבא מציעא‬
   ‫א דבודאי אי רצונו של אביו שיתריס‬     ‫)ע"ה‪ (:‬דהלוה ברבית ג כ עובר על‬
   ‫הב נגדו‪ ,‬וקל וחומר בנידו דיד ‪ ,‬שהוא‬  ‫לאו דלפני עור‪ ,‬משו דאי לא היה לוה‬
   ‫מטעי את הדברי באזניו ומפתהו עד‬       ‫ממנו לא היה מלוהו‪ ,‬ולא היה בא לידי‬
                                        ‫עבירה‪ .‬והכא נמי כ הוא‪ ,‬אילו לא היו‬
                ‫שמקבל את הדבר דעובר‪.‬‬
                                         ‫שומעי ממנו לא היה מדבר אל הקיר‪.‬‬

‫‪2‬‬  ‫‪ oke‬משמע מלשו הרמב" בספר‬             ‫‪e`l lr xaer ok mb i`ceea ,xtqnde‬‬
   ‫המצוות מצוה רצ"ט‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬         ‫‪ ,'xer iptl'c‬כי הוא נות‬
   ‫'הזהיר מהכשיל קצתינו וכו' או יסבב‬    ‫מכשול לפני המקבל‪ .‬וגדולה מזו אמרו‬
   ‫אותה‪ ,‬כי הוא יביא האיש ההוא לעו‬      ‫בבבא מציעא )ש ( דהמלוה לחברו שלא‬
   ‫ובעזרתו הכשילו‪ ,‬ויפתהו ויעזרהו‬       ‫בעדי עובר על 'לפני עור'‪ ,‬ונפסק כ‬
   ‫להשלי העבירה‪ ,‬או יכי לו סיבת‬         ‫בפוסקי ‪ .‬ופרש"י )ד"ה עובר(‪' :‬כי עולה‬
   ‫העבירה‪ .‬ומאלו הפני אמרו במלוה ולוה‬    ‫על רוחו לכפור'‪ ,‬עד כא לשונו‪ .‬וא‬
   ‫בריבית דשניה עוברי בלאו דלפני‬         ‫כ קל וחומר בנידו דיד ‪ ,‬דמה הת‬
   ‫עור‪ ,‬כי כל אחד משניה עזר את חברו‬     ‫בוודאי אי רצונו של המלוה שיכפור‬
   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69