Page 50 - 4422
P. 50

‫אן מ׳ מרטין‬

‫בקרוב מאוד‪ .‬הבטן של גברת ניוטון ענקית וכבדה כל כך‪,‬‬
                                  ‫שהיא מושכת אותה למטה‪.‬‬

‫"אוי‪ ,‬קלודיה‪ ",‬היא אמרה‪" .‬הסיכות שלך מקסימות! איפה‬
                                                 ‫קנית אותן?"‬

‫היו לי סיכות של דובונים עם סרטים‪" .‬ב'קרוסלה'‪ ",‬אמרתי‪.‬‬
                       ‫"שלושה דולר ושבעים וחמישה סנט‪".‬‬

‫"הממ‪ .‬אולי אני אקנה‪ .‬לא בשבילי‪ ,‬כמובן‪ .‬בשביל התינוקת‪.‬‬
                                 ‫אני נורא מקווה שזאת ב־ת‪".‬‬
                                                   ‫חייכתי‪.‬‬

‫"אני חייבת לאיית‪ ",‬הוסיפה‪" ,‬כי ג'יימי רוצה ב־ן‪ .‬איך הולך‬
                   ‫בחוג אומנות? על מה את עובדת עכשיו?"‬

‫"התחלנו לעבוד בצבעי שמן‪ .‬אני מציירת דיוקן של מימי‬
                                                ‫וטבע דומם‪".‬‬

                                  ‫"מה יש בטבע הדומם?"‬
                    ‫"ביצה‪ ,‬מפית משובצת‪ ,‬כף עץ וקנקן‪".‬‬

                                   ‫"ביצה! זה בטח קשה‪".‬‬
                       ‫"כן‪ .‬אבל אני נהנית לעבוד על זה‪".‬‬
‫גברת ניוטון הציצה בשעון‪" .‬אני צריכה לצאת‪ ",‬אמרה‪.‬‬
‫"קודם אני קופצת לביקורת אצל הרופא‪ ,‬ואחר כך אני הולכת‬
‫לדואר ולסופרמרקט‪ .‬אני אחזור עד חמש‪ ,‬אולי אפילו קודם‪.‬‬
                    ‫את יודעת איפה נמצאים מספרי הטלפון‪".‬‬
‫"בטח‪ ",‬אמרתי‪" .‬ג'יימי ואני נעשה חיים‪ .‬רוצה לשחק בחוץ‪,‬‬
                       ‫ג'יימי?" היה מעונן‪ ,‬אבל לא ירד גשם‪.‬‬

                                                           ‫‪50‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55