Page 58 - 4422
P. 58
אן מ׳ מרטין
"ג'נין?"
"מה?"
"תסתמי".
ג'נין בהתה בי לרגע ויצאה מהחדר .מימי אמרה שאני אצטרך
לעבוד קשה כדי להיות חברה של ג'נין ,והיא צדקה .אני אצטרך
לעבוד קשה מאוד .למה ג'נין חייבת לתת לי הרצאה על "רגש
הפחד" כשאני מנסה לדבר איתה על סופות בסתיו? החלטתי
שבפעם הבאה שנדבר אני לא אוותר בקלות.
לפני שניגשתי לציור הטבע הדומם שלי ,הדלקתי את
הרדיו על התחנה המקומית .חשבתי שאולי ידברו על הסופה
בתחזית.
עבדתי על האזור האפור שמתחת לביצה .קשה לצייר את
הצל שביצה מטילה.
השיר שהתנגן ברדיו הסתיים ,וזקפתי אוזניים" .בראש
החדשות ",אמרה הקריינית" ,סיפור מקומי .הגנב שזכה לכינוי
'פורץ הרפאים' נראה נוהג דרומה מניו ג'רזי במכונית גנובה.
המשטרה עוקבת אחריו .פרטים במבזק".
"יש!" קראתי" .זה נגמר!" התרגשתי כל כך שכיביתי את
הרדיו ,חטפתי את הטלפון והתקשרתי לסטייסי" .תנחשי מה
קרה!" צעקתי.
"מה!?" אמרה סטייסי בהתרגשות" .טרוור התקשר אלייך?
ידעתי שזה יקרה .וואו ,קלוד ,הוא הזמין אותך —"
"סטייסי ,סטייסי ",אמרתי" .זה לא זה ".הרגשתי כמו בלון
58
